ביום הנורא ההוא

ביום הנורא ההוא הועכרו צבאות שמיים

כזבים ידעו מותם אל פני המים

גוויעה אילמת נסבה על העיר השוממת  

צינת מוות חלפה פסחה בדמותה רועמת                                                                                                 

הקור האפיר על החום

לא ישובו להם ימי התום

פסה נגדעה התקווה

עמוסה היא לא תדע עוד שלווה 

שלוש יריות אקדח

סללו אל הייאוש שבפתח הונח

לו רק היה יכול להיות אחרת

הארץ גודשת בסערה בוערת   

איכה תבוא הישועה זעקו אנשים

בכלית אבדון במבט פניהם היו נואשים

לקול ענות חלשה

התעצמה והאפירה יתמות השתיקה

לא יהיה מנוס חרטה גדולה למעשה

בלהט הדם, מר הרגע וקשה

אין חזרה לביאת הזמן אחור

לו היה רק אפשר לראות את בדל אחרית האור  

חושך, מכסה את פני הארץ הפצועה

החוורת האלמנה לימים אחרים

לשמי חרבות בזמנים דוהרים

תחלחל אותה דמעה שוצפת לאה    

הסהר טרף את כוכביו

התקדר הליל דעך הנר לציפורניו

לא ישוב עוד העלם לעלומיו

ורק הרגע ההוא יישאר עקר 

רק משאלה אבקש זאת בליבי נותר  

נכתב לזכר עשור להירצחו של יצחק רבין

4.11.05