יצירות אחרונות
את וציפרים (2 תגובות)
יצחק אור /שירים -22/11/2024 16:12
אַבְרָהָם אֲבִי הָאֻמָּה/ מאת: אהובה קליין (c) (2 תגובות)
אהובה קליין /שירים -22/11/2024 15:57
מחשבות☄ (1 תגובות)
ולריה גונצרוב /שירים -22/11/2024 15:52
פרנקלין (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -22/11/2024 15:24
שבת המלכה-מוקדש לדני האהוב-שלא תדע עוד צער-אמן (9 תגובות)
מרים מעטו /שירים -22/11/2024 10:11
פּוֹנְדֵרוֹסָה (2 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -22/11/2024 07:23
משתתפת בצערו של דני זכריה עם מות אמו (8 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/11/2024 07:10
ביקור כה מפעים (10 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/11/2024 06:35
בגיל שבעים נפגשנו (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/11/2024 22:10
געגועים לצבע שלי (3 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -21/11/2024 21:57
סיפורים
רומן אסור-חלק חמישי.
"אתה שמת קקי על דלת בית שלי?" שאל כשהוא אוחז בגרוני בכוח. "אני א...ני לא יו...דע מה אתה רו...צה." אמרתי בגמגום חש בדם שפסק לזרום לראשי. בוריס החליש את אחיזתו מצביע לעבר דלת ביתו שהייתה מלוכלכת מצואה. "מי עשה זה?" "לא יודע!" עניתי. הוא הרפה את אחיזתו מלמל קללה עסיסית ברוסית ונעלם לתוך הבית. נותרתי על מקומי מחייך בהנאה."סוף סוף מישהו החזיר לבן זונה הזה!" אמרתי לעצמי. דלת ו של בוריס נפתחה שוב ואני התכוננתי להימלט...ואז ניצבתי על מקומי מוקסם ומהופנט. חברתו עמדה בפתח ובידיה דלי גדול מלא בנוזל ירוק. לבושה שוב באותה כותונת שקופה ומגרה. היא חייכה לעומתי, החזרתי לה חיוך מתוק..."איזה יופי של שכנות יש לך!" נשמע לפתע קולה של נאדין מאחוריי. היא עמדה שם כשכוס גדולה של קפה הפוך בידה. "זו מכוערת... חכי כשתראי את השכנות האחרות.." אמרתי בחיוך, חולף על פניה לעבר הסלון..."חכי כשתראי את שרון,השכנה מלמעלה." הוספתי להקניט. היא טרקה את הדלת בחוזקה, ואני חשתי את מבטה הנעוץ בגבי כחץ מקשת, חודר ומכאיב. "איכפת לך אם אגור כאן מספר ימים..?" שאלה לפתע. "קרה משהו..?" שאלתי בסקרנות. "לא..הכל בסד..ר." גמגמה בעצב. "ביתי הוא ביתך!" אמרתי והוספתי: "אם את בבעיה את בטח תספרי לי לא?." "כן ! בטח !" אמרה בהחלטיות. חשתי שהיא משקרת. הצצתי על שעון הקיר שהראה על שעת חצות, לחצתי על השלט,מדליק את הטלביזיה. נאדין נעלמה בפרוזדור המוביל לחדר השינה ולמקלחת. הקשבתי למהדורת החדשות ששודרה בערוץ שתיים, עייפות מהנה התפשטה בגופי. השתרעתי על הספה, מצית לעצמי סיגריה. הטלפון צלצל ועובד היה בצד השני, הוא ביקש לפגוש אותי במשרדו מחר בבוקר הסכמתי וניתקתי. "איפה יש לך מגבות?" נשמע קולה של נאדין מכיוון חדר האמבטיה. "בארון שבחדר השינה!" עניתי. חושב לעצמי: הינה זה מתחיל שוב." "תוכל להביא לי בבקשה? אני עירומה..!" נשמע שוב קולה. "בכיף!" עניתי. קם באיטיות פוסע לעבר חדר השינה. שלפתי מגבת מן הארון וניגשתי אל חדר האמבטיה, פותח את הדלת ומביט בנאדין הנוטפת מים. "קחי!" אמרתי בחיוך חש מגורה. היא הושיטה את ידה מבעד לווילון השקוף אוחזת במגבת. "אתה לא נכנס?" שאלה בקול מפתה. "בטח שאני נכנס..." עניתי במהירות, מוריד את חולצתי... דפיקות חזקות על הדלת הפריעו את מלאכתי. ניגשתי אל הדלת בזהירות, פוחד למצוא שם את בוריס . רשרוש נשמע מעבר לדלת, ואני לא רציתי להסתכן שוב, שלפתי את האקדח, מכוון אותו קדימה. בזהירות הצצתי דרך העינית, אף אחד לא היה שם, החזרתי את האקדח לנרתיק פונה שוב לעבר חדר האמבטיה, צעדתי צעד אחד קדימה כשלפתע חשתי מכה חזקה ברקתי וחשיכה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |