אמונה מעבר לזמן ומקום

"האמונה שיש דבר מה מעבר למקום ולזמן - מצמיח את היכולת לסבול ולהמתין, לרצות, לצפות ולנסות להתייגע בהשגתו." (הרב נחמן מברסלב)

"אני מביטה בך ולא מאמינה כיצד השתנית כל כך בשלוש השנים האחרונות" – אמרה לי חברתי היקרה גילה בשנת הארבעים ושבע לחיי, כשהתיישבנו באחד מן הערבים בבית קפה "פולה" בראשון לציון.

"שבע שנים אנחנו מכירות.." – הוסיפה ושתינו תמהנו כיצד הזמן חלף מהר כל כך.

לרגע קט חזרתי ליום, שבו הכרנו לראשונה באוניברסיטת לידס במסגרת לימודינו לתואר ראשון בתחום אומנויות בחינוך – "אפשר לשבת לידך?" – שאלה כשנכנסה לכיתה למרות שהיו מקומות פנויים נוספים. "מקרה?" – תלוי אם נבין שמקרה משמעותו רקם ה'.

מיום זה ואילך החלה להירקם בינינו חברות נפש אמיתית ונפלאה שנמשכת עד היום. ימים רבים אחר כך סיפרה לי כיצד הופתעה לגלות שהרושם הראשוני שיצרתי "כאדם שנולד עם כפית זהב בפה" – לא תאם כלל את מה שגילתה לאחר מכן.

- "לאן נעלמת?" – שאלה והחזירה אותי לכאן ועכשיו.

- "לתקופה שבה הכרנו לראשונה" – השבתי – "לזמן שבו מבלי להיות מודעת לכך, היה הזמן, שבו הדלקתי את האור הקלוש בקצה המנהרה."

בשנות הארבעים לחי כמפרנסת יחידה לשני ילדיי: האחת בת ארבע עשרה והשני בן שמונה, ללא כל עזרה ובכוחות עצמי החלטתי לראשונה להעמיד את עצמי בדרגת חשיבות ראשונה וללכת לפתח את עצמי וללמוד. לוויתי כספים מהבנק, עסקתי בעבודות מזדמנות נוספות מעבר לעבודת ההוראה, הכוללות עבודה במשק בית, במטרה לממן את לימודיי.

- "את יודעת איזה אומץ יש לך?" – שאלה גילה, קוטעת שוב את מחשבותיי.

דמעות עמדו בעיניי כששחזרתי בהרף עין את מהלכי חיי. לא חשבתי אז שאני אמיצה, התנהלות חיי בזמנו, נראתה לי כהישרדות יומיומית עם תלאות החיים. אולם כעת, בבחינת חיי לאחור, החל מהעשור הרביעי לחיי, נוכחתי כי במהלכן של שבע שנים בלבד בהן התמודדתי לבד: עם קשיי פרנסה, עם מעברי דירות רבים ובכל הכרוך בכך, עם אירועים כואבים שהשפיעו על חיי ולא נכנעתי להם גם בפעמים בהם כבה האור - הספקתי לרכוש שני תארים בהצלחה וגידלתי שני ילדים לתפארת המדינה.

כמה תעצומות נפש נדרשו לכך, מהיכן שאבתי את הכוחות? – הרהרתי ביני לבין עצמי ועיניי הצטעפו.

"האור קורן ממך" - נקטעו שוב מחשבותיי, כאשר חברתי היקרה חיפשה את המילים הנכונות לתאר את מה שהיא רואה – "הגעת לשלמות עם עצמך, למשהו שכולנו מייחלים לו" – אמרה כשהיא מביטה בי באהבה.

הבטתי בה במלאכית היושבת מולי כשאני נזכרת בשיחות הנפש הרבות ובה בעת באמירה של יעקב כהן בספר הרמזים – "מצאת ידיד אמת, אוצר יקר מצאת. עמדה לך זכות יתרה" וחשבתי על הפעמים הרבות שבהן הייתי קרובה מאוד להיכנע והיא הייתה שם כדי לתמוך בי. שלחתי לה את אהבתי והודיתי לה על שהיא שותפה במסע חיי.

הודיתי בכל ליבי לבורא עולם על המלאכים ששלח אליי כדי להאיר את דרכי ולא שכחתי להודות גם לעצמי על שהאמנתי וכעת אני בדרכי לגן עדן עלי אדמות.

הרב שוקרון שיבדל לחיים ארוכים כתב בספרו: "הנפש אשר בתהילים", כי המילה עדן בהיפוכה היא – נדע. המילה גן מורכבת מהאות גימל שמשמעותה – גוף ומהאות נ שמשמעותה – נפש. כוונת המילים גן עדן היא - כאשר נדע לאזן בין הגוף ובין הנפש – נגיע לגן עדן.

האמונה כי מעברי חיינו הם היוצרים את צמיחתנו וכי ניתנו לי ממעל תעצומות נפש רבות המותאמות בדיוק נפלא ליכולת ההתמודדות שלי עם האירועים בחיי - הובילה אותי לגלות את גן העדן האישי.