ביום שבו מתה האהבה, נולדתי אני.
הוצגתי בהופעת הבכורה שלי בעולם בבית חולים רחוק מהבית, כי אבא שלי התעקש שסבא שלי יהיה חלק מצוות הרופאים. היום סבא שלי כבר מת, ועברו כמעט 16 שנים.
אני בת 15 ועשרה חודשים בדיוק היום. בעוד חודשים אהיה בת 16, ואהיה גדולה. אם אנשים שואלים, אני לא אגיד שאני בת 15 ועשרה חודשים. אני בת 16 ואני בכיתה י', ואני כבר גדולה.
ואני מתחבאת מאחורי המילים שלי, אם שאלתם.
ביום שבו מתה האהבה, למדתי שהטעויות שגרמתי להן הן רק באשמתי,.
אני רק בת 15 ועשרה חודשים, וכל יום אני לומדת דברים חדשים.
התחלתי לבכות ברגע שבו נולדתי. התחלתי לחייך בערך חצי שנה אחכ. הלכתי כשהייתי כמעט בת עשרה חודשים, וזה היה לפני 15 שנה, וזה הרבה.
את החברה הראשונה שלי פגשתי בגיל 3. את החבר הראשון שלי פגשתי בימים הראשונים של חיי, כשאמא שלי הרימה אותי והציגה אותי לפני הדודים והבן דוד הקטן שלי. הוא היה אז בן 5 שבועות, והוא שלח יד זעירה ונגע ביד שלי ואני הפסקתי לבכות.
היינו שוכבים באותו לול, במרפסת של סבא וסבתא שלי בעיר שבה נולדתי. היינו נועצים מבטים בעינים כחולות של תינוקות בשמיים כחולים של העולם, ושנינו התאהבנו במים הכחולים של הים בערך באותו זמן.
היינו כותבים חלומות בפנקס קטן שהבנדוד שלי החליף פעם עם חבר בתמורה לתוכי, והתוכי מת והחלומות אבדו.
סיפרנו להורים שלנו על זה שכשנהיה בני 16 נטוס לפריז ונרכב על אופנוע על גדת נהר הסן ונשלח להם גלויות עם תמונות שלנו אוכלים בגטים לצילו של מגדל אייפל.
היום אני בת 15 ועשרה חודשים והוא בן 15 ו11 חודשים ושבוע.
הוא הספיק לצבוע את השיער לורוד ולכחול ולצהוב ולנעוץ עגיל כסף מעל הגבה ובשפה, ואני הספקתי לטעות. היום אנחנו חודשים לפני יומולדת 16, חודשים לפני גיל החלומות, ואנחנו לא מדברים יותר. הוא היה החבר הראשון שלי.
היה לי סוודר שחור שאהבתי ולבשתי בכל הזדמנות, גם כשהיה ממש חם. הייתי אומרת שקר לי בלב וכולם היו צוחקים ורציתי מישהו לומר לו שזו האמת, אבל לא היה אף אחד, אז החבאתי את הסוודר ואני לא יודעת איפה הוא היום, ובעצם אף פעם לא חיפשתי.
יש לי תמונות מכל מיני ארועים. כמובן, תמונות מצלמים באירועים.
הפעם הראשונה שהלכתי מונצחת בשבעה עותקים, אבל הפעם הראשונה שברחתי לא מתועדת בשום מקום. הפעם הראשונה שהתחבאתי לא ידועה לאף אחד- וזה אומר שהתחבאתי טוב.
מצלמים כדי לזכור, אבל את הזיכרון הראשון שלי אף אחד לא צילם ואף אחד, רק הלב שלי. כנראה, אף אחד גם לא זוכר. רק אני.
אני זוכרת אותי יושבת בחוץ עם סוודר ירוק ומסתכלת על שיח ירוק ומנדנדת רגליים מעל ארגז חום שמונח על הכביש, ופרצוף שמנמן שמחובר לגוף של ילדה קטנה מופיע פתאום ומסתיר לי את השמש, והיא החברה הראשונה שלי והזיכרון הראשון שלי.
ביום שבו מתה האהבה שיקרתי להורים שלי, לא בפעם הראשונה.
הפעם הראשונה היתה כשאמא קנתה עוגיות לשבת ואני אכלתי שתיים וכשהיא שאלה מי זה היה הסתכלתי על אח שלי והיה לי טעם מגעיל בפה, והעוגיות היו פתאום זיכרון רחוק ואמרתי- תשאלי אותו.
היום שבו למדתי לכתוב היה בוודאי היום המרגש ביותר בחיי, אבל אני לא זוכרת אותו- למרות התמונות.
ביום הראשון שלי בכיתה א' לבשתי מכנסיים קצרים וחולצה קטנה והפוני שלי נפל לי על העיינים, ישבתי בשורה הראשונה ופחדתי לומר למורה שאני לא רואה.
ביום הראשון שנכנסתי לכיתה עם משקפיים פחדתי בפעם הראשונה.
איחרתי לשיעור וכשנכנסתי לכיתה כולם הסתכלו, בגלל שהפרעתי. הדרך לשולחן השלישי בטור הראשון היתה הרבה יותר ארוכה מאי פעם.
היו לי משקפיים עם מסגלת סגולה ואבא שלי חייך אלי ואמר- את נראת נהדר. ושנאתי אותו, בפעם הראשונה.
בכיתה ו' הרכבתי עדשות בפעם הראשונה. החברים שלי הסתכלו עלי ולא אמרו כלום, ולרגע התגעגעתי למשקפיים ההם, הראשונות.
בכיתה ח' רציתי למות בפעם הראשונה.
בכיתה י' מתה האהבה וזה הספיק.
כמה חודשים לפני סיום הלימודים בכיתה ט' התחלתי לקבל קוצרי נשימה שלוו בשיעולים כואבים ובסחרחורות. סיפרתי לאמא והיא אמרה שצריך לבדוק את זה.
כמה שבועות לאחר תחילת הלימודים בכיתה י' הופיעו כאבי בטן פתאומיים וכאבי ראש שהכריחו אותי לשבת בחדר חשוך וסגור ולנשום, לאט ועמוק, עד שיעברו.
ממש לפני כמה ימים הופיעו שטפי דם על הירכיים שלי. כהים וגדולים.
לא סיפרתי לאמא.
סיוטים באים כל לילה. לפעמים אני פוחדת ללכת לישון בגללם, לפעמים אני מחכה שיבואו.
אבל אף פעם, אף פעם, אני לא מחכה לבוקר.
פעם לא האמנתי באהבה, ואז התאהבתי.
פעם עשיתי רשימה של תכונות.
פטתית
צבועה
שקרנית.
אני יודעת לכתוב.
זה הכישרון שלי.
אני כותבת על המציאות ואנשים חושבים שזה המצאה ואומרים- יש לך פוטנציאל.
אמא שלי אמרה- את בנאדם עם כל כך הרבה פוטנציאל. אכזבת אותנו.
ואז היא בכתה.
האהבתי באדם שהכישרון שלו זה לאהוב אותי, והוא אחד שמחכה.
הנוכחות שלו מצילה את חיי. לפעמים אני פוחדת שהאהבה שלי מפחידה אותי, ומתפללת שלא יתרחק.
ויודעת שכשיעשה זאת, אהיה מאושרת על שניצל.
התאהבתי באדם שאמר- אני מתגעגע אליך כשאני איתך.
והתגעגעת למי שהייתי פעם.
ילדה ניסתה להתאבד. ילדות מנסות להתאבד כל יום. חלקן מצליחות.
ילדה מבית הספר שלי ניסתה להתאבד, והיא לא הצליחה.
אני מתארת לעצמי שאין דבר יותר גרוע מהעובדה, שרצית למות- והצילו אותך.
אמא אומרת- חלומות מתגשמים
ואני מביעה משאלות.
