ביום בהיר אחד-חלק שביעי(לא לבעלי לב חלש)

מנחם הגיע סמוך לביתו של עובד, בכניסה הבחין בגבר צעיר שעל ראשו קסדה, מרחק מה ממנו חנה אופנועו השחור של אותו בחור, נראה היה שהבחור שופך נוזל כלשהו לתוך המעלית.

כשהתקרב מנחם לעבר המעלית חש בריח צחנה העולה ממנה-ריח חריף של שתן נישא באוויר.

מנחם אחז בידיו של הבחור שהתנגד וניסה להשתחרר בכל כוחו.

כשהוא מצמידו אל האופנוע,משם שלף חוט עבה ושחור קושר את החוצפן בידיו אל מונה המים של הבניין.

"ע...זוב בן זונה.." ניסה להשתחרר הבחור כשהוא מתפרע ונלחם באוויר ללא הצלחה.

מנחם סיים בקשירת הבחור ניגש אל אחד מכפתורי האינטרקום ולחץ עליו.

"כן?" נשמע קול מתוך הרמקול.

"זה השכן ממול." אמר מנחם לתוך המכשיר והמשיך : "תפסתי כאן מישהו ששפך לכם שתן במעלית...תתקשר בבקשה למשטרה!"

"מי  זה?" שאל הדייר בסקרנות.

נשמע שוב קולו המשתהה של השכן.

"רק רגע! תאמר לי בבקשה באיזו קומה גר עובד ?לאשתו קוראים סוניה?". שאל מנחם.

"בקומה השלישית...תלחץ על הכפתור העליון באינטרקום...אני מתקשר מיד למשטרה!" ענה השכן.

"בסדר...בסדר!" אמר מנחם כשהוא מרחף-מדלג במדרגות.

על דלת הבית של עובד וסוניה התנוסס שלט גדול: "כאן גרים בכיף סוניה ועובד".

מנחם חדר דרך הדלת, מוצא להפתעתו את סוניה שאותה הכיר מספר שנים, שכובה על הספה כשהיא קוראת את סיפרה של תמנע קורץ.

את הסופרת הכיר באתר "דרך המילים" שם כתב להנאתו שירים וסיפורים.

הוא אהב במיוחד את כתיבתה של תמנע, והיה מאושר שסוף סוף הצליחה להוציא אל האור ספר ביכורים.

מנחם הציץ, מנסה לקרוא מן הספר הפתוח שבידי סוניה.

לפתע התרוממה על רגליה כשהיא נסערת : "זה אתה עובד?" שאלה כשהיא מושיטה את ידיה לפנים מנסה לאחוז בו.

מנחם הביט בה, בכותנתה השקופה שלא השאירה דבר לדמיון. הוא התקרב אליה בחשש, מפשיל מעליה את הכותונת, לשונו הבלתי נראית נשלחה אל שדיה לוקק את פטמותיה הזקורות.

"או...כמה שזה טוב.." גמגמה בעונג.

מנחם המשיך כשלשונו יורדת במורד ביטנה אל טבורה הנפלא, ומשם אל "הגן הקסום" כך קרא לו.

סוניה החלה להתנועע כשהיא זועקת:"רוצה אותך...רוצה אותך בפנים."

מנחם ניגש מאחוריה, סוניה התכופפה מעט כשישבנה מורם לקראתו, מנחם אחז באברו שהיה קשה, בתנועה אחת חזקה החדירו לתוכה.

סוחט ממנה גניחות ואנחות עונג.

לאחר דקות אחדות של תענוג עילאי חש מנחם את גופה רוטט ומסופק, שנייה לאחר מכן פלט את זרעו על הארץ, גיצים ועשן של זרע שחרכו את השטיח האדום.

"אני אוהבת אותך!" פנתה אליו בחיוך...וכשלא הייתה תשובה היא שאלה בסקרנות כשפחד על פניה.: "עובד...למה אתה לא עונה?"

האמת.." -החל לומר,אז זיהתה סוניה את קולו של מנחם ופניה נפלו,דמעות של צער החלו לזלוג על לחייה. היא הרימה את הכותונת שעל הרצפה מכסה את מערומיה.

"איך....איך יכולת לעשות לי את זה?" שאלה בכעס.

"מה את עושה מזה עניין?" השיב מנחם בלעג.

"אתה...אתה השתנית כל כך...ואני הכרתי פעם מנחם אחר." אמרה כשהדמעות שוב זולגות מעיניה.

"אל תגידי שלא נהנית?" אמר מנחם כשהוא צוחק.

"לך לעזאזל!" אמרה סוניה כשהיא נעלמת לכיוון חדר השינה.

מנחם החליט שהגיע הזמן להסתלק מכאן, הוא חלף דרך דלת הכניסה בדרכו החוצה. בכניסה עוד הספיק לראות את רוכב האופנוע נישא אל תוך מכונית משטרה בידי שני שוטרים גברתנים.