יצירות אחרונות
חִיּוּכִים בִּצְבָעִים - חֲמִשָּׁה קְצָרִים (0 תגובות)
אביה /שירים -22/11/2024 21:10
את וציפרים (3 תגובות)
יצחק אור /שירים -22/11/2024 16:12
אַבְרָהָם אֲבִי הָאֻמָּה/ מאת: אהובה קליין (c) (2 תגובות)
אהובה קליין /שירים -22/11/2024 15:57
מחשבות☄ (1 תגובות)
ולריה גונצרוב /שירים -22/11/2024 15:52
פרנקלין (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -22/11/2024 15:24
שבת המלכה-מוקדש לדני האהוב-שלא תדע עוד צער-אמן (9 תגובות)
מרים מעטו /שירים -22/11/2024 10:11
פּוֹנְדֵרוֹסָה (2 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -22/11/2024 07:23
משתתפת בצערו של דני זכריה עם מות אמו (8 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/11/2024 07:10
ביקור כה מפעים (10 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/11/2024 06:35
סיפורים
ביום בהיר אחד-חלק 12(נראה לי שזה הולך להיות טלנובלה)הוד רוממותך....אלוהים..."אמר המלאך ידעאל לעבר אלוהים שהיה עסוק בשינה על ענן ורוד. "מי...מי זה המטריד את מנוחתי?" התעורר אלוהים כשהוא נרעש וכעוס. "נשמתו של אחד משני ה"שרופים" הגיעה להיכל הרעה....לאן לשלוח אותה אלוהיי?" אמר ידעאל בפחד. "נם אנוכי את מנוחת הצהרים ידעאל...מיליוני שנים אני מבקש ממך לא להטרידני בענייני דיומא!" אמר אלוהים כשהוא עוצם את עיניו ומפהק פיהוק גדול שגורם לרעש אדמה ביפן. "מה?" התפלא ידעאל כשהוא חושב בלבו:"עד מתי ?" "אני שומע את מחשבותייך..." אמר אלוהים כשהוא מאיים עליו באצבעו. ידעאל התרחק בבושת פנים,פוחד לחשוב מחשבות זדון על אדוניו. הוא התיישב מול מסך ה-LCD הענק שהוחלף במסך הפלזמה הישן. חפשאל התיישב לצידו כשסיגריה בוערת בידו."שוב חזרת לעשן?" שאל ידעאל. "מה לעשות ה"חיים" קשים!" השיב לו חפשאל בחיוך. "שמור נפשך מפני האלוהים..." הזהירו ידעאל. "הוא כבר זקן..." חייך שוב חפשאל כשהוא לוקח נשיפה מן הסיגריה. לפתע הוציא מתחת כנפו גוש העטוף בנייר כסף..."בא לך איזה גו'ינט פנה לידעאל. "אתה דפוק חפשאל?! זה כבר מוגזם, שכחת שבשבוע שעבר נתקלת במטוס בגלל שהיית מסומם. צרח עליו בכעס. "זה לא היה "סוטול" בסך הכל הייתי זקוק לאיזון כנפיים...וזה ש"נכנסתי" במטוס היה בגלל שראיתי איזו "כוסית" ישובה שם. "אתה מגזים מאוד!" זעק עליו ידעאל בכעס. "שקט שם!" נשמע לפתע קולו של אלוהים. "בסדר...בסדר אדוני.." התנצל בקולו ידעאל. "הבט על השוטרים האלה!" אמר חפשאל כשהוא מצביע לעבר המסך. "בוא ונראה מה קורה שם!"אמר ידעאל בסקרנות. אלכס הצית סיגריה כשהוא מביט בדב הנרעש."הכל בסדר?" שאל כשהוא נושף מעשן הסיגריה לתוך חלל המכונית. "איכפת לך..?" הצביע דב לעבר הסיגריה הבוערת כשהוא משתעל. כן...כן בטח!" אמר אלכס כשהוא משליך את בדל הסיגריה דרך החלון הפתוח. "אולי תרצה איזו שכטה?" שאל כשהוא מוציא מכיסו גוש חום העטוף בנייר כסף. "אתה דפוק?!" אמר דב בכעס כשהוא חוטף את הגוש ומעיף אותו דרך החלון. באותו הרגע הופיע רב פקד קליימן,כשהוא מציץ אל תוך המכונית שאל בקולו הצורם." מה קורה חבר'ה? פספסתי משהו?"
"הכל בסדר המפקד!" השיב דב כשלבו פועם במהירות. "ממש בית מטבחיים שם!" אמר כשהוא נרגש. "אגב פרסמנו את שמם של האב ושל בתו...עוד בשנות התשעים הם הואשמו ברצח והשתחררו מחוסר הוכחות...הפעם הם יישבו הרבה מאוד זמן." אמר כשהוא מנסה לחייך.
"ואחד הפרופסורים נמצא תלוי...אנחנו מנסים לזהות במי משניהם מדובר."
"אנחנו יכולים ללכת?" שאל אלכס לפתע כשהוא מנסה לתפוס פיקוד." "כן...אתם סיימתם כאן...שוחחתי עם צביקה מפקדכם וביקשתי שתהיו שותפים להמשך החקירה...קשה למצוא שוטרים טובים בימים אלה!" אמר כשהוא רוכן לפתע אל הארץ אוחז בידו את הגוש שהשליך דב. "מה זה?" שאל כשהוא מקלף את העטיפה בידו ומרחרח באפו הגדול את החומר."או חומר טוב!" המשיך ואמר. "כנראה שמישהו השליך את הסם וברח...בגלל כל הניידות שבסביבה." אמר דב בפחד. "טוב! אקח את הסם למטה.." אמר רב פקד קליימן כשהוא מתרחק מהמקום. "בן זונה!" אמר דב בכעס כשהוא שולח אגרוף לעבר פניו של אלכס הנדהם. "אלכס המופתע פתח את דלת המכונית והתרחק ממנה כמה צעדים."אתה משוגע.." אמר כשהוא מוחה את הדם מאפו. "אל תתעסק איתי!" איים דב כשהוא יוצא מן המכונית בכעס. "בסדר...זו הייתה הלצה..." אמר כשהוא אוחז באפו השבור. "בוא!" פקד עליו דב כשהוא זורק לעברו ממחטה לבנה. אלכס נכנס אל המכונית בכעס טורק את דלת המכונית בחוזקה. "אל תיטור לי טינה..."ביקש דב כשהוא מחייך. "בטח שלא!" ענה אלכס כשהוא חובט בכוח בבטנו של דב המופתע. "עכשיו אנחנו תיקו!" אמר בחיוך. "אתה מטורף..." אמר דב כשהוא נאנק מכאב." בוא נסתלק מכאן!" המשיך ואמר כשהוא מתניע את המכונית ונוסע. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |