האור חשוך מידיי

אז חשבתי לרגע שאני אצור מידי,

לא פוחד מהחושך,

באור הנכון, הוא תמיד מואר מידי,

אז תמשיכי ללכת אל האור שעל פניי.

לא שואלת מדוע,

התעלומה נסתרת מעיניך,

את חיה את החושך, הימים קצרים מידי,

מאמינה במחר, את העבר קברת בעיניי.

כי אני עצוב מידיי,

לא מוצא את התשובה לרגליך,

אין מנוס ממרדף אחר העבדות לחיי,

העולם שלפניי גילה את סוד הפשטות שבפניו.

תביטי למעלה, איך כל זה התחיל,

את חיה, או רק מספרת שבהם זכית,

לא רואה את העצב, צועק אל הטבע,

לא רוצה להאמין שגם את רומית.

כל הזכויות שמורות לרון אביטל ©
All rights reserved to Ron Avital ©