טובע

היה לי לילה לא שקט, חלמתי איזה סיפור מתח והפעם לא הייתי אף אחת מהדמויות וגם לא המספר. הייתי צופה. ראיתי מישהו כורת לאחר את כף היד ונמלט עמה, אך הנקמה לא מאחרת לבוא בצורת כדור בראש לאחד מאהוביו.

שקלתי אם לכתוב את הסיפור אבל החלטתי שלא, החלטתי להמשיך הלאה. לאחרונה אני תמיד מחליט להמשיך הלאה. מרגיש רחוק ממה שאני עושה רגע קודם לכן, יוצא ממנו ולא מוצא את החשק לחזור, לעתים אף לא זוכר היכן הדלת. זה עדיין שלי, אבל זה שלי בצורת שתיל שלא יצמח בעולם הזה. אולי הוא יצמח בעולם שמעבר. אינני יודע היכן ומתי יפרח אותו שתיל, אולי הוא בכלל ינבול בשל ההזנחה הפושעת.

אני לא מרגיש כל כך פושע, בכל אופן. זכותי לא לגדל אף שתיל. הוא הרי נבט לבדו, בלי שביקשתי – כנראה שהאדמה פוריה מספיק בשביל לגדל אותו בלי התערבותי, הלוואי והטבע הפנימי שלי יוריד את הגשם בעתו.

בינתיים יש לי יום לא שקט.

מדוע יש הרבה עוני בעולם? כיוון שקל לי יותר להגדיל את חלקי מאשר לשמוח בו, והרי איזהו עני? הטובע בחלקו.

מתי אתעשר בעצמי? כשארגיש מסופק.

מתי ארגיש מסופק? כשאהיה חופשי.

ומתי אהיה חופשי?

כשאשתחרר מעול הפרנסה? כשאנצח את הבדידות?

אני מקווה, כי אלו הרעיונות הכי טובים שיש לי. הדבר הבא שעולה לי בראש זה כשאמות.

כמובן שיש גם את הטנטרה, היוגה, קרישנמורטי, אושו והרמב"ם על שלל דרכיהם לתאר את הנירוונה, אבל הם צודקים מכדי להיות צודקים, עם כל הכבוד.

יאללה, אלוהים. בוא, אף אחד לא שומע. בוא נניח שהשגתי כבר את כל מה שאני רוצה, לא לחוץ על כלום, הרגשות מאוזנים כשצריך ולא כשלא צריך, אני חי בכאן ועכשיו, יש לי זוגיות נהדרת ואני אבא לתפארת. אני אפילו דופק טיולי אופניים עם החבר'ה ביום שישי בבוקר, בחזור אנחנו עוצרים בפאב ומפרקים שלוש ליטר בירה כל אחד. אני מאושר כמו דוב אכפת לי באוסטרליה. בוא תגיד לי מה הלאה, כי באמת שזה לא סיפור להשיג את החלום האמריקאי-ישראלי. מה קורה חוץ מזה? תן כיוון יא אללה שלך. מה, התפתחות אבולוציונית? החוש השישי יחליף את האינטרנט? דבר אלי במספרים, כמה זמן אני צריך לחיות בשעמום הזה לפני שיקרה פה משהו שלא עלה בדעתו של אף אחד? עזוב אותי אמנות - מפתיע, יפה, מצחיק, חלאס. אותם רגשות כל הזמן. תקשיב, אני בן שלושים. יש לי במקרה הטוב עוד חמישים-שישים שנה פה, זה פרק זמן סבבה. אני רוצה מינימום שליטה מוחלטת בגרביטציה ופגישה עם גזע חייזרי לא מכוער, לפתוח מימד חדש ביחסים בין אישיים, כולל אופציה לזיונים איתם. זה ימלא לי את התקופה במספיק צחוקים ואני אגיד בסוף "וואלה, אלוהים יצא איתי סבבה." לא מבקש שיגור כמו בסטאר טרק, לא רוצה שאף אחד יקרא לשני את המחשבות, כולה התקדמות פיזיקלית הגיונית לגמרי. תפיל עוד איזה תפוח על איזה מדען יהודי מתבולל וזהו. בעצם תפוח זה יהיה שקוף מדי, לך על קוקוס. יש מלא אנשים שמתים כל שנה מזה, אף אחד לא יחשוד. יגידו איזה מזל. אתה יודע מה, אני אצא איתך הכי גבר בעולם. עזוב הכל, תן לי להיות יו הפנר.

אתה שותק, מבחינתי זה כן. צא איתי גבר אחי. גם אני מזרחי.