"אֲנִי יָכוֹל לִרְצֹחַ אֶת הַנְּבֵלוֹת הָאֵלֶּה!": אריק מנסה לפקוח את עיניו, להניע את זרועותיו, אך מגלה שאף שריר בגופו לא נתון כבר לשליטתו. הבזק של אימה מפלח את מוחו: הוא לא חש כלל בגופו.
שומע סביבו רעשים. מנסה להתמקד: אישה, כנראה אחות או מנקה, ממלמלת לעצמה: "מוטב שהיה מת. איזה גורל אכזר. המניוקים הללו קיללו אותו כהוגן. לא חי ולא מת. הגענו לזמנים טובים, ימח שמם וזכרם, יש לנו ראש ממשלה פגר. מוטב שהיה הולך כבר לגיהינום, מאשר לרבוץ כאן ושיעשו עליו ניסיונות כמו על איזה עכבר מעבדה. ארץ אוכלת את בניה. וכל הפרופסורים הללו, המומחים הנירולוגים, הגיעה שעתם הגדולה.
מצטלמים בטלביזיה, מבלבלים לנו את המוח על אחוז הסיכויים שיש לו, למסכן, כפרה עליו, לחזור לעצמו.
כל שבוע ממציאים עוד סיבה לפלוש למוחו, לחתוך, לקדוח. לא כל יום יוצא לאיזה אפס דפוק לנבור במוחו של ראש ממשלה. שיעזבו אותו כבר בשקט, המסכן. דבר אחד טוב יצא לו מ ` פולסא דנורא` הזאת. עכשיו יסגרו את כל התיקים הפליליים שיש עליו. מזוז השועל הזה יישאר מובטל. שועל בן שועל, חולארה מזוז הזה. בעצם למה שיישאר מובטל, חחחח..., עכשיו כשאריק מנוטרל והבנים הדפוקים שלו כבר אין להם גב רחב להסתתר מאחוריו. כן, עכשיו הם הולכים לאכול אותה בגדול. איזה בושות עשו לו איזה בושות. והדתיים החולארות, אין להם אלוהים, באימה שלי, אין.
למה לקלל, למה? זה חטא הכי גדול. טיפשים בני טיפשים. זה יחזור אליהם הקללות שלהם, כמו בומרנג יחזרו, כך אומרת
מירים הרבנית הפריקית הזאת, המטורללת. גם כן רבנית, טפוווווו, הולכת בג`ינס, אין עליה בושה. גם חובשת כיפה.
יאללה, העם הזה הלך לו השכל, זה עם זה? זה גן חיות. והדתיים האלה, בחיי, יכולים להופיע בקרקס. אורטודוקסים, רפורמים, בבהסלים... יאללה הולכים בקיץ בקפטנים, כובעי פרווה וגרביונים. בחיי אלוהים, הם נראים כמו המוצארטים האילה. בדיוק. ראיתי בספר של הבת שלי, רוחה. היא לומדת מוזיקה, כפרה עליה. אז יש לה שם תמונות של קומפוזיטורים מפורסמים האלה. כולם גויים, אך איזה מוזיקה כתבו, תענוג. רוחה, לא נראה לי אוהבת אותם. תמיד היא משחילה סלסולים מזרחיים בסימפוניונים שהיא מנגנת. אז אני חושבת שמהחום של כובעים נדפק להם השכל.
תראו מה עשו לאריק המסכן. לא, זה לא הם, זה נטורי קרטה הבוגדים אולי. רגע, הנה העיתון. להההההההה אני לא מאמינה. המתנחלים, כיפה סרוגה, זה הם? הם קיללו אותו? בחיים לא הייתי מאמינה עלהם, בחיים. ועוד רבנים.
טפו עליהם. שיישרף להם התחת. מסכן. בעלי, חיזקל קרא לי בשבת כתבה מעיתון. אלוהים שישמור אותי, איזה דברים, איזה דברים. איזה מסכן אחד, שקרה לו כמו לאריק, שכב כך שנה וחצי בקומה. ועכשיו הוא יתעורר, מותק שלי.
ומה הוא מספר, מה. השערות נעמדו לי דום, כך, חצי שעה נשארו לי מסמרים מסמרים כמו לכיפי מרחוב סומסום, כפרה עליו. אז מה הוא מספר מהקומה שלו, לא תאמינו. הכל הוא שמע, הכל הוא הבין, רצה לצעוק, לבקש עזרה, לצאת מהכלא של המוח שלו. ולא יכל. בחיי אלוהים הייתי מתחרפנת לשכב כך. זה גרוע ממאסר אולם, זה. אבל אלוהים שמע את תפילותיו ועכשיו הוא יתעורר מותק שלי, ותראה איך הוא מספר איך היה לו לשכב כך, כמו אריק שלנו.
מה להגיד לכם, מה? ואולי זה לא מ ` פולסא דנורא` בכלל. אולי בגלל שהכולסטרול שסתם לו את העורקים.
למה לאכול כל כך הרבה, למה. אדם הוא חזיר, בחיי. מה הוא לא מכניס ל`גורא שלו, איזה זבל?
תראו אותי, אין טיפת שומן עלי ולמה? כי אני עובדת כמו חמור ואוכלת פרוסה לחם טרי עם מטבוחה, שימח שמה וזכרה
כמה שעות צריך לבשל אותה. אבל הנכדים שלי מתים עליה. כפרות, אחרי שיבואו הביתה מהצבא לא העשה להם?
מה אין לי אלוהים? אריק, אריק, האשכנזים האלה אין להם השכל. אוכלים שרצים, חזיר...טפוווווו.
יאללה, כפרה, אני סיימתי כאן. אתן לך נשיקה, מותק שלי. למה מה שיש לנו עכשיו בממשלה שאלוהים ישמור.
מחר אני באה. אולי יישאר לי טיפה מטבוחה.אביא לך בצינצנת. רק מהריח שלה המת היה קם לתחייה."
