שירים

עם הנץ הלילה....

כשהבוקר מנץ ואני מתמתחת
מביטה סביבי יש רק חושך ונחת
נשימות הישנים מזרימות בי חיים
הרי עכשיו הזמן לכתיבת הכתובים
 
כשאני לבדי וכל העולם ישן
והחתול מצומרר מקור, מסכן
וציפור שמותחת כנפיים לחבוק
על ענף של עץ מתחילה לישתוק
 
ופח של אשפה שעולה על גדותיו
 מספר לאיטו את סיפור חייו
וגרגר של אבק שטרם הועף
ממתין לקרא את אשר ניכתב
 
רגליים פושטת, אל תוך נעלי הבית
נושפת חום פה אל כפות הידיים
מכינה קפה עם פרוסת עוגה
ומביטה בניצן שפרח בערוגה
 
אז באות המחשבות
ממלאות את כל התיבות
על אהבות ועל רגשות
ועל חיים בצל התחושות
 
 
על נימים חשופים של דם
שאליהם חודר לו אדם
משבש זרימה לכיוון הפוך
ומשרה מתח בכל שריריי הגוף...
 
ופתאום מביטה ,משתקפת במסך
לא מזהה את עצמי בדיו שנימרח
המילים מושחרות מוצפות בדמעות
האם של שמחה או פנינים עצובות
 
וצליל של הבוקר שפתאום מתנגן
והחתול מתחמם והוא כבר לא מסכן
והציפור כבר לא שותקת  בשיחה היא פוצחת
ואני מזהה...באושר מתמתחת
 
כי חלפו ענניי השחור
 והמילים חזרו לזהור
כי הוטמנה הדאגה
בתוך מינהרה אבודה
 
ןעם הנץ החמה...
נותרה רק מנגינה
של אהבה וחום....
ומילויי החללים עד תום....
 
 
 

תגובות