נוּחִי אִמִּי

נוּחִי אִמִּי,

עַל מִשְׁכָּבֵךְ

הֵן בְּחַיַּיִךְ לֹא יָדַעְתְּ מָנוֹחַ

נוּמִי בְּשַׁלְוָה. רְאִי,

בְּרוֹשִׁים סוֹכְכִים שְׁנָתֵךְ.

נוּמִי אִמִּי

לֹא נִשְׁכַּחְתְּ

דְּמוּתֵךְ מוּלִי

וּמִלּוֹתַיִךְ בִּי בּוֹעֲרוֹת

כַּאֲבוּקָה.

נוּחִי אִמִּי,

חֲרָטוֹת מַדִּירוֹת שְׁנָתִי

לֹא עָשִׂיתִי דַּיִּי

לְמַעֲנֵךְ.

נוּמִי אֵם, נוּחִי

הֵן תֵּדְעִי, אַהֲבָתֵךְ לֹא תַּמָּה.

לִבְנוֹתַי הִנְחַלְתִּיהָ

וְהֵן ,לְנִינַיִךְ.