דיפלומטיה שקטה

שוב פ]עם הנייר הזה זז לי מתחת לכוס,יש להם מנהג משונה לאמריקאים להגיש כוס ויסקי עם נייר מתחת לכוס ,אני מבין את המחשבה של לשמור על העץ נקי ויבש אבל לעזעזל האם הם לא שמעו שם על תחתיות מעוצבות יותר.
אחרי חמש כוסות של "ווילד טורקי" אפילו המחשבה הזו כבר לא מטרידה אותי עוד,כעת אני סתם נשען לי בנינוחות על הכסא וצופה בשאון הקהל שמתאסף לו אט אט בפונדק הדרכים הגדול הזה.
אני נמצא במקום שמפורסם במיוחד בעקבות 4 דברים שמייחדים אותו:
אומצת בקר הגונה עם בייציה וטוגנים
הוצאות להורג
שדות נפט
בלונדיניות עם שיניים צחורות
זוהי המדינה של המושל לשעבר ג'ורג ווקר בוש הבן שננצא ברגעים אלו ממש במלון המלך דויד בירושלים בירת הנצח של העם היהודי.
את הקירות מפארים תמונות רבות של מקדחי נפט שמנקרים את האדמה בתאווה ובצימאון,שורות שורות של מכונות קידוח בסדר מופתי גורמים לך לחוש קינאה קטנה על העושר המופלג של המדינה הזו.
זו אמריקה הישנה והטובה של הדרום, זו מדינה כזו שעם אובאמה יקבל בה יותר מעשרים אחוז זה ייחשב כרעידת אדמה,וגם כך בטח אלו שיצביעו עבורו זה כאלו ששתו רצוף יומיים לפני ורק רוצים למלא את חובתם האזרחית.
קצת מוזרות הן דרכי האל שאני יושב כאן ביוסטון ואילו המושל האגדי נמצא בשלולית הקטנה שלנו,מה שעצוב עוד יותר עבורו זו העובדה שבכל ערוצי החדשות הביקור כמעט כלל לא מוזכר,כמה קשה לראות מנהיג אמיץ בסוף דרכו וכמה אכזרית היא התקשורת שעדשותייה מופנות כלפיי הדור הבא.
עוד כוס אחת גורמת לי כבר לחייך חיוך אוולי כלפיי איזו גברת בעלת מבטא דרומי טיפוסי שבחרה לשבת סמוך אליי,אני מתרכזומנסה באמת שמנסה להבין את השפה אבל משהו בצליל שלה ובאינפוף משעשע אותי במיוחד.
הגברת מבקשת מאיש הדלפק את הקבוע שלה ובעוד אני מהרהר מה הטעם שלה היא מדליקה סיגרייה ונושפת לעברי,אני מנסה להעיר לה אבל ישר נזכר שזה קצת לא לעניין לרצות לה כעת על הכדור שלנו וכל העיסוק של הירוקים בנושא האוויר הנקי,דווקא כאן במדינה אחת מהמזהמות הגדולות ביותר ולו רק בגלל עשרות אלפי ראשי הבקר ומפעלי טיהור הבנזין זה יהיה אבסורדי להעיר על סיגריה על כן העדפתי לשתוק.
מתברר שהליידי הדרומית יודעת גם לשתות בקצב של נהג משאית שחנה להפסקה,אט אט האווירה השקטה בינינו מתחילה להרעיש ואנו מחליפים כמה משפטי נימוס בלתי מחייבים.
כעבור זמן קצר היא כבר מתקרבת לכיווני יותר ויותר ובעיקר מקללת את האיש שנטש אותה עם עולל קטן וללא עבודה מסודרת.
האמת שאני קצת נפעם מהידע הפוליטי הנרחב שלה ומהניתוח הגיאופוליטי של המפה במזרח התיכון על שלל הזרמים שקיימים בו,אבל אני נפעם אפילו יותר מהמחשוף הנדיב שלה שמופנה לעברי בחוצפה מתריסה והשפתון הבוהק שלה גורם לי לרגע לחטוא במחשבות אסורות.
הגברת כנראה חשה את מחשבותיי ובקול החושני עם המבטא הדרומי פונה לעברי:
"כיון שראיתי זה עתה כיצד התקבל הנשיא אצלכם בכבוד ובטקסיות, אני יותר מאשמח לארח אותך בקרוואן שלי לביקור גומלין"
אני נשבע שעל משפט כזה אפילו אני לא חשבתי.
לא עברו כמה רגעים ושנינו יצאנו מהסניף הקרוב של" קוסקו"שתריסר בירות מילר באמתחתנו וחבילת טוגנים ארוזה בשקיות נייר מפרידה ביני לבינה.
קצת משעשע שבדיק בתיזמון מושלם עת נכנסתי בקידה לקרוואן של הגברת חצצוצרות משמר הכבוד בבית הנשיא בירושליים בישרו על בואו של הנשיא האמריקאי למשכן.
למדות שהמכן שלה לא מוקף בציורי שמן של שאגאל ושל גוטמן יש לי תחושה שאפילו המושל לשעבר היה מוכן להתחלף איתי באותם רגעים.