שירים

קבר

האופק האפור
הלך ונבלע בשחור
הדשא הנפרש כהה
בירקותו הדומעת
העץ הענף
אסף צילו
תחתיו
 
נשען
על אבן קרה חקוקה
הזכרונות הציפו
 הדמעות
קפאו
מבעד לדוק המימי
ראיתי אחרים חקוקים
חשכת סיפורם
נבלעה
בחשכת ליבי
הדווי
הזמן הקצר העיק
בשתיקה רועמת
לוחץ יד לאבן
חש הלמות
 הקור
האורות המרצדים
הרעש המתגלגל
החזירוני
אט אט
לפיתחת השגרה
אני בדרכי
אליה
 
 
 

תגובות