בדומיה

ערב חוזר לרגבי אדמתנו 

לילה עוטף כיסופי שדותינו

שמש למים דומם נושק

בין ערבים קוראת לשעת המאסף

בדומייה בין כתלי בתינו

נרקמים כל חלומותינו

כך בין הכר לשמיכה

שיר ערש לחלום ומנוחה  

בחוץ נאספים עלי שלכת 

ורוח הומה עלי הצמרת

וגזע העץ מלחש בסוד  

ובעצבותו מתמלא בהוד   

בדומייה בין כתלי בתינו

נרקמים כל חלומותינו

כך בין הכר לשמיכה

שיר ערש לחלום ומנוחה 

בין שדרות וגנים

שטים, שטים עננים

ללילות לילות לבנים

כשבחוץ מניד ראשו ירח איתנים

בדומייה בין כתלי בתינו

נרקמים כל חלומותינו

כך בין הכר לשמיכה

שיר ערש לחלום ומנוחה 

בין תכלת גלים 

גואים ועולים מזמורים

אלפי מזמורים ללילה

מישהו שומר עלינו מלמעלה