איך בעולם אחר... - מרנוון אורונרה ורון אביטל

על הקו באחד החופים,

מביטה איך גנבו את המים, כילו את הדגים,

השמיים, אחד, לא יהיו יותר עננים,

האופק נעלם, כמותם האנשים, בוכים.

על גג של רב-קומות,

נותן עצמי לחסד, דקות על גבי שעות,

מחסור בהבנה ועיניים עצומות,

כבר שנים יש סביבנו גבולות.

בתוכך אני פוחדת אלוהים,

מסתתרת ואין ממי, צללים,

המרחב הזה, לא לי,

כלא אותי שוב, החרם חירותי.

סביבי פורחות ומתנפצות להן בועות,

הן מבריחות אל השמיים נפשות,

הביטי, בשערי יש לובן של קירות,

שמעי : קולות כבליי יוצרים שרשראות.

כל הזכויות שמורות למרנוון אורונרה ורון אביטל ©

All rights reserved to Merenwen Oronrá & Ron Avital ©