יצירות אחרונות
הַשִּׁיר הָאַחֲרוֹן🌹🌹🌹 לזכרו של יקיר ( יקי) דסא ז"ל (2 תגובות)
שמואל כהן /שירים -23/12/2024 23:27
אֵין כְּמוֹ הָאַהֲבָה (10 תגובות)
אביה /שירים -23/12/2024 12:40
השירים העדינים שאת כותבת. להמשך במת הדיון של נורית (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/12/2024 11:06
עודי רואה אותו / בית קולנוע ילדותי (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -23/12/2024 04:21
כָּמוֹנִי, / בְּשׁוּלֵי בָמַת הַדִּיּוּן, זלדה, שִׁירָה. (18 תגובות)
רבקה ירון /שירים -22/12/2024 23:24
דִּמְיוֹן וּמְצִיאוּת🌹🌹🌹 (15 תגובות)
שמואל כהן /שירים -22/12/2024 22:55
שירים
תלמידו של פרנציסקוס מאסיזילמעשה יש לי גלגולים שונים במסלולים שונים. עם התפצלויות משונות רבות, וטירוף אחד. למעשה אני תלמידו של פרנציסקוס מאסיזי, אתם יודעים, ההוא- הנזיר החום שנפטר ב- 1226 צנוע כזה וביישן- קוראים לי גובאני דה פלאני קרפיני ונהייתי נזיר פרנציסקני- ב- 1245 מרוב צער ומחילה על מות מורי ורבי נסעתי למזרח לג'ויוק- החאן הגדול נכדו של ג'ינגיס חאן שנפטר ב- 1228- ראיתי שם נוף יפה, דקלים, מדבר, חול, בתים מקש... הייתי שנתיים בחצרו של ג'ויוק (מרקו פולו ילדת לידי, הונציאני הזה נסע רק ב- 1271-95 ובכלל הוא ראה פחות ממני רק הוא פרסם את זה בזורנאל יותר קריא ומפורסם וקיבל על זה קרדיט אוניברסיטאי יותר גדול) בקיצור, יש לי עוד הרבה גלגולים במקביל כי אצלי עם הגלגולים יש גם פיצולים ובאותו רגע אני גם מתגלגל גם מתפצל גם נוטל תרופה ומייד מתאחד, בקיצור- אזדרזה: תוך כשנתיים ראיתי ששלטונו רופף... יהיו בחירות... החברה נלחמים כל הזמן, אף אחד לא מוכן לוותר על אף סנטימטר של אדמה שדודה, על אף שעל של קרקע קדושה, צור מחצבתנו, מנהרת אימנו, והכל מדבר שם והארץ לא שקטה אפילו 40 שנה וכל הזמן יש מלחמת שלום הקרקע- ראיתי שכך- נשבר לי אצבעוני- הלכתי להתקלח: תמיד במקלחת יש מין בועות כאלה, בלונים קטנים קטנים של בועות סבון בכל מיני צבעים, השתברויות של מנסרה, ובתוך כל בועה יש דמות אנושית אחת קטנה, לפעמים חתיכה בלונדינית, תמיד קינאתי בהם והייתי יורה בהם באקדח שלי ומפצפץ בועה אחר בועה, עד שהפסיכיאטר המחוזי מאשפז אותי אז תפסתי בועה אחת, החלטתי שהפעם זה יהיה אחרת ונכנסתי פאף לתוכה, אתם פשוט מסכנים, דלים יותר ואביונים כי אין לכם בועות כאלה ולמעשה היא היתה מכונת זמן של WELLS H.G. שבאה, הבלונדינית שבתוך הבועה, לחלץ אותי מהמונגולים... ישר למחלקה סגורה בבאר יעקב.
1988
ארייה- ממציא תורת היחסות הצבעונית- הוא אושפז בהוראת אשפוז יען תמיד, מרביץ, משתולל... מטורף אחרי תקופה מסוימת- יום אחד הרים רגליו, ממש קצת לפני שחרורו... כעבור ארבעה חודשים ארייה חוזר- מוחזר ליתר דיוק- אני שואל אותו- ארייה למה ברחת הוא אומר לי- מה זאת אומרת, אתה לבשת חולצה צהובה (פעם נזיר פרנציסקני לבש חום, אחר כך צהובה וכו'...)- אז הלכתי, מה לא ברור טופל, טיפלנו, טיפלתי, לא יודע מה עזר, בסוף ארייה עמד לפני שחרור וכשהיה צריך להודיע לו- באתי עם חולצה צהובה אף אחד לא הבין- ארייה כן מי שלא הבין את זה שם זה האיש עם הבועיות הסבוניות והדמויות הקטנות שגם היה שם והמשיך לירות באמבטיה בפקעיות הבועיות התופסניות אספניות האלה בתוך הבטן של האמונה הפנימית שלו ואם לא הבנתם אז זהו זה עם הבועיות שלי אחת מהן לא בלונדינית עתה- טסתי ב- 1974 לאיטליה לאסיזי עם תרמיל ענק, עוד מעט אני מסיים הסיפור עם המבנה הברור- נזיר, בועות סבון, באר יעקב, ארייה, בועות סבון, נזיר- עם כובע, ומכנסיים קצרים ועם מכנסיים קצרים אתם יודעים אי אפשר להיכנס לקתדרלה של אסיזי אז פרנציסקוס הקדוש שישב בחוץ נתן לי גלימתו ושמתי אותה מעל מכנסי הקצרים והפכתי שנית לנזיר ונכנסתי למנזר והתחברתי מחדש לגלגול הקודם המפוצל של גובאני דה פלאני קרפיני וכל זה רק מסלול אחד בלבד של מקבילים יחסיים מרובים נוספים... תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |