תאונת אין-אונים

אנא

הסט מבטך

מדמעותיי הגסות

מעלבוני הצורב

מחוסר האונים

הנרדף לשמי.

אנא

הסר ידיך

מצלקות היותי

מכאביי האנוכיים

מידיעתי

כי לעולם לא אוכל

להבטיח גאוותך.

אנא

סלח לי עתה

וסלח לי תמיד

על שלעולם

אעלה חרס בידי.

אבי,

ילדותי קשורה

בעקבי מגפיך,

בצליל נקישתם

במסדרון;

אבי,

אנא סלח לי

על שלעולם

נעלי בד לרגליי.

וכשאהרוס שוב

אקרוס שוב

איהרס שוב

באשמתי,

לא אוכל עוד לשאת

את מבט אכזבתך,

ואנוס על נפשי-

אל האבן.