ממתין

שוטף את עיניי בלהט החמה

טובל את שפתיי בהילת הלבנה

עייף זה מכבר וצרוב מכאב

שוב אותה מנגינה שאיני אוהב

יופיה מסנוור כניצנוץ יהלום

מסתתרת בינות לעצים שבסבך

עצים של תקווה מפעמים כליבה

עצי אהבה משרים חום על גופה

עצים של שנאה מרחיקים כל אחד

ועצי הגורל לא ישאירוה לבד

לכן עוד ממתין בנוחות של ביתי

ומחכה לגורל שיתדפק על דלתי

יפרוש את השביל מתחת רגלי

אלך בו עד שאפגוש בך

אהובתי