פיתוי חלק ג'

למחרת ציפתה לפנחס הפתעה לא נעימה, כשפתח את דלת משרדו גילה תוהו ובוהו המשרד היה כשדה קרב, הארונות היו שבורים ועל הרצפה התגלגלו מסמכים לצד מגירות הפוכות.

ליאורה המזכירה הייתה ישובה על כסאה כשפניה מדממות, דמעות זלגו מעיניה.

"מה קרה?" שאל פנחס כשהוא אוסף מסמכים בידיו.

"הם...היו פה..." גמגמה ליאורה כשהיא נסערת ומבולבלת.

"מי? מי אלו שהיו כאן?" שאל פנחס בעדינות כשהוא מושיט לעברה נייר טישו.

"נכנסו...נכנסו כמה גברים...הם חיפשו אותך...ואני אמרתי להם ש..." הבכי חנק את גרונה והיא לא יכלה להמשיך.

פנחס ניגש אל המטבחון הקטן שבפינה וחזר עם כוס מים, הוא הושיט אותה אל ליאורה.

"את יכולה לתאר לי אותם?" שאל כשהוא ניגש אל מכשיר הטלפון שבנס נותר שלם.

"היו כאלה גדולי...ם והיה אחד ...זה שהכה אותי...בחור בלונדיני...היה לו קעקוע של עכביש על הזרוע."

פנחס שמט את השפופרת מידו:" את בטוחה!" שאל בטון תקיף.

"כן! אני בטוחה! הכל...הכל בגלל השרלילה הזו...אני ידעתי שיהיו בעיות בגללה."

"שלום לכם!" נשמע לפתע קול מדלת הכניסה, שולה עמדה שם וחייכה חיוך מטומטם.

"מה קורה? משפצים?" צחקה.

פנחס התקרב אליה וכשהוא אוחז בזרועה גרר אותה אל פינת החדר.

"אולי תספרי לי את מה קורה כאן?" שאל בכעס.

"אני...מה אנ..." ניסתה להיתמם.

"בעלך היה פה...הוא וכמה חבר'ה הרסו לי את המשרד..." זעם.

"אני הולכת הביתה...לא מרגישה טוב.." אמרה ליאורה ועמדה לצאת.

"חכי אזמין לך רופא.." ניסה פנחס לעצור בעדה.

ליאורה יצאה כשהיא מביטה במבט רצחני בשולה שעמדה וחייכה.

"אני אתקשר אלייך מאוחר יותר" אמר פנחס לכיוונה לפני שנעלמה בפתח.

"דלוקה עלייך אה?" צחקה שולה.

"שולה הביטי..העניין מסובך ואני נסוג מהעסקה...קחי לך חוקר אמיתי שיפתור לך את הבעיות." אמר כשהוא דוחף אותה ממנו .

"אבל אני רוצה אותך!" אמרה בתשוקה כשהיא קרבה אליו.

פנחס החל לאבד את שלוותו,הוא ניגש אל בקבוק הוודקה המוטל על הרצפה ולגם ממנו לגימות ארוכות בכדי להירגע.

"זה לא בריא לשתות בבוקר." צחקה שולה.

"גם לא בריא להיות איתך..." החזיר לה פנחס בחיוך ציני.

"בריא מאוד...אתה עוד תראה..." אמרה כשהיא קרבה אליו, פנחס ניסה להשתחרר..להתנגד. לפתע מצא את עצמו שוכב על השטיח האפור כששולה גוהרת מעליו עירומה .

"כל הכבוד פנחס!" נשמע קול מן הכניסה.

פנחס התרומם במהירות מפיל את שולה מעליו. ליאורה עמדה שם כשדמעות בעיניה.

"אתה בן זונה! אני מקבלת מכות רצח...ואתה מזיין ...מזיין את הזונה הזו!" צרחה וברחה.

הוא ניסה לעצור אותה אך לשווא,היא נעלמה לתוך דלת המעלית.

"אולי תספרי לי מה קורה?" שאל את שולה שהתרוממה מן השטיח כשהיא מתלבשת.

"מה לספר?" אמרה בחיוך.

"שולה..שולה אני מבקש ממך...ספרי לי את האמת...בעלך היה פה היום והרס לי את המשרד...ליאורה חטפה מכות, ואת שואלת עוד מה לספר?"

"בני בעלי הוא גבר קנאי, אני בסך הכל אמרתי לו שאתה אהובי." אמרה.

"מה? את בסדר? " נדהם פנחס מתגובתה.

"מה אתה עושה מזה עניין?" אמרה בתמימות.

"בעלך בטח עבריין ופושע...שולה את מסכנת את חיי, למה?" שאל בכעס.

"בעלי ממש חמוד...אתה תאהב אותו כשתכירו." אמרה כשהיא מסדרת את שערה.

"מי אמר שאני רוצה להכיר אותו..." זעם פנחס.

"לא אז לא!" אמרה שולה בעצבות.

פנחס אחז שוב בבקבוק הוודקה כשהוא גומע את שנותר אל קרבו.

"אני רוצה שתסתלקי מכאן!" אמר כשהוא אוחז בזרועה וגורר אותה החוצה.

שולה חייכה ונעלמה לא לפני שאמרה: "אנחנו עוד נפגש מתוק שלי."