יצירות אחרונות
אֵין כְּמוֹ הָאַהֲבָה (2 תגובות)
אביה /שירים -23/12/2024 12:40
השירים העדינים שאת כותבת. להמשך במת הדיון של נורית (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/12/2024 11:06
עודי רואה אותו / בית קולנוע ילדותי (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -23/12/2024 04:21
כָּמוֹנִי, / בְּשׁוּלֵי בָמַת הַדִּיּוּן, זלדה, שִׁירָה. (10 תגובות)
רבקה ירון /שירים -22/12/2024 23:24
דִּמְיוֹן וּמְצִיאוּת🌹🌹🌹 (12 תגובות)
שמואל כהן /שירים -22/12/2024 22:55
הכתיבה כרכבת הרים / לבמת הדיון של נורית (11 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -22/12/2024 20:47
סיפורים
פיתוי קטלניחצאית מיני סקוטית אדומה. גרבי רשת על ביריות, מחוך, נעלי עקב גבוהה: כל אילה מדגישים בשחור זנותי את חמוקיה. תספורת קצרה בבלונד מחוספס. איפור מאופק. אור נרות רך. ניחוח וורדים. והיא כבר פוסעת לקראתו. על מותניה הצרות מענטז לו עכוז מוצק, משכנע. רגליה איתנות נגמרות היכן שמתחילה החצאית שמתנפנפת לה קלות וחושפת מטוטלת עסיסית ודרוכה. צעד ועוד צעד ועוד...
זעקתה מרסקת אווירה טעונה, מבושמת ניחוחות ציפייה לעונג מובטח. חתול לבן ענק נתלה על רגלה. הוא נועץ את ציפורניו החדות בבשרה וקורע את גרבי הרשת היקרות שלה. לשווא היא מנסה לנער אותו מעצמה. חיית הפרא כבר עושה את דרכה במעלה רגלה הרוקעת נואשות על שטיח פרסי. תנועותיה הקדחתניות רק גורמות לעקבי נעליה להתחפר עמוק יותר בין סיביו הצחיחים. היא מועדת וצונחת לרגלי הגבר ההמום. חתול מכריז במיהווווו... אדיר על השלל נוסף - חצאית שובבה ההופכת בין רגע לגלימת ניצחונו. סתורת שיער ושטופת זעם היא מזנקת על חיית המחמד שלה, וקופאת במקומה. גניחה רמה בוקעת מגרונה. עיניה פעורות לרווחה ופרצופה מכורכם מכאב העז. זרזיפי דמע הופכים את מלאכת האיפור לפלטה עגומה באפור-שחור-ורדרד. "הגב": גונחת היא שוב, "נתפס לי הגהההההההההההההה...". גבר מתעשת לאיטו, מזדקף ומושיט לה את זרועותיו. גברותו הטעונה, שאימת רגעים אחרונים לא הספיקה לתת בה את אותותיה, מסיטה את תשומת לבו של החתול. מבטה מזוגג של אישה אומללה מתביית על מעוף טיל פרווה קטלני. ועוד רגע ציפורניו השלופות ינעצו בגבעת התחמושת. אך לגבר שלה תגובות של מתאבק. הוא מטה את גופו הצידה וטיל- חתול נוחת על הנרות שעל השידה, צווחה פושטת בחלל החדר. חתול הבוער מנסה לכבות את עצמו ומתחפר בין הסדינים. חבטות אדירות על הדלת הנעולה מבפנים גורמות לגבר לחצות בריצת בזק את החדר ולקפוץ מהמרפסת.
כבר היום הרביעי היא שוכבת על גבה מבלי להוציא הגה. חברתה הנאמנה טורחת לידה ללא הרף: בקבוק חם, כוס קפה. צלצול פעמון דלת הכניסה לרגע מצית את עיניהן. חברתה מקבלת משליח חבילה מהודרת ונושאת אותה בחגיגיות אל נפגעת הפיתוי באדום-שחור-מחוספס. נרגשת, מתגברת על כאבי תופת, בידיה הרועדות היא תולשת פתקה מהודרת שהוצמדה לעטיפת הפתעה. "לXית היקרה.
זה לך, בינתיים תחליף למתאבק שלך.
לו שלחתי קביים."
לפתע היא מזנקת ממיטתה ומגלה שכאב הגב שלה חלף. היא קורעת בעונג את העטיפה. שולפת אביזר שיכול היה לפאר כל מתאבק אולימפי ומטיחה אותו על הקיר.
החתול, אחוז אימה מדשדש ברגליו החבושות אל הפינה הבטוחה.
אך אביזר מתוצרת גרמניה לא נכנע מהר כל כך. חבטה בקיר רק עשתה לו טוב. הוא נדלק והתחיל להתפתל ברחבי חדר השינה. חתול החל רודוף אחריו בצליעה מעוררת רחמים. אך תוך כמה ימים האביזר חולל פלאים במצבו של חיית מחמד. ומאז הוא מומלץ ע"י אורטופדים והוכנס לסל בריאות.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |