המורה מריה

היא הביטה בגופה שמאחוריה ואז שוב בנערה מולה ואמרה:

"זהו,בהצלחה"-לא לפני שסרט ההמחשה בכיכובה של מריה המורה לפיזיקה-הסתיים.

כל אחד מ15 תלמידי פיזיקה מוגברת בתיכון "מעלה"כיתה י"ב היה תלמיד מחונן בפני עצמו --שלא לדבר על צוות המורים ,אשר הורכב רובו ככולו מפרופסורים מומחים למתמטיקה פיזיקה -חלקם מחבר העמים- חלקם ישראלים,אשר ראו בהוראת המדעים בתיכון המיוחד הזה ,שליחות לאומית מהמדרגה הראשונה-מריה-המורה הממושקפת והדעתנית -הפכה ליהיות פרופסור מן המנין בגיל עשרים וחמש== גיל עם הישגים בלתי רגילים -ועם עתיד מזהיר לפניה--אלא היא- במקום להמשיך בקריירה אוניברסיטאית מובטחת--בחרה -דווקא- ליהיות מורה לפיזיקה לתלמידים מחוננים בתיכון -במטרה להכשיר דור מדענים עתידי טוב יותר למדינה..--.האתגר והמומחיות הגדולה של מריה-- היה בתחום יכולות ההמחשה של חומרים הלקוחים מתחום הפיזיקה הקוונטית--תחום זה עוסק בעולם תת אטומי מופלא בו החלקיקים --כמו אלקטרונים או נויטרונים ואחרים --מתנהגים כגלים וכחלקיקים-- הענין תלוי באופן המדידה שלהם--למשל--אם נרצה לעקוב אחר תנועה של אלקטרונים במרחב כלשהו-- נמקם גלאי חלקיקים בפתחו של צוהר קטן שנפתח במסך-- ונבדוק את המקבץ שיצרו על פני סרט צילום רגיש הנמצא מעבר לו-- כך נוכל להעריך את פיזורם כחלקיקים במרחב. לעומת זאת אם נרצה לעקוב אחר הגלים שיצרו האלקטרונים נפתח שני סדקים במסך- ומעבר לו -נחפש את מקום הפגיעה -על סרט צילום-כך נידע מקומות פגיעתם בהתנהגותם כגלים.

אך במידה ומדובר בגלים ישנה תופעה הנקראת --התאבכות--תופעה זו נגרמת מביטול גל גבוה על ידי גל עמוק או הגברה של שני גלים גבוהים ממש כמו גלי ים

סרט הצילום מראה זאת בצורה של פסים בהירים וכהים--הבהירים ביותר ==המגבירים ביותר --הכהים ביותר== המבטלים אילה את אילה הכי טוב.

בניסוי מיוחד שעקב אחר אלקטרון בודד -במטרה להמחיש את הגלים האינסופיים שיצר במרחב תנועתו --בוצע כאשר 2 צוהרים נפתחו במסך  ועל סרט הצילום שמאחריו נראו פסי התאבכות-- שמתאימים למצב בו האלקטרון-- עבר בו זמנית דרך 2 הסדקים  אבל כשמקמו גלאי חלקיקים באחד הסדקים לראות היכן באמת חולף האלקטרון כגוף ולא כגל --עצם הצבת הגלאי בטלה באחת את הגלים וסרט הצילום הראה את מקום פגיעתו בדיוק לפי מה שהגלאי המחיש במעבר--האלקטרון חלף דרך צוהר פתוח אחד בלבד.

פרופסור ארווין שרדינגר- המחיש את התופעה המוזרה הזו- בעולם הנראה לעין - במשל החתול-- הלא חי והלא מת-- הנמצא בתוך ארגז אטום-- ורק כשפותחים אותו-- יודעים אם- מת הוא או חי-- כלומר- המבט שלנו משפיע על התוצאה לכאן או לכאן--.בדיוק כמו שגלאי החלקיקים העלים את הגלים בסיפור האלקטרון.

מריה -המורה לפיזיקה- הלכה צעד אחד רחוק יותר --היא ערכה סרט  בו היא נמצאת בתוך ארגז שקוף ואטום -מלפניה- היא רואה נערה שמשוחחת איתה ומאחוריה גופתה המתה של אותה נערה .- בסרט- מריה מביטה קדימה ומחייכת לעבר הנערה -- כשהיא מפנה מבטה אחורנית -היא רואה גופה מוטלת של הנערה וחוזר חלילה.שוב ושוב הוכיחה לתלמידיה את המציאות הקוונטית המוזרה -כאשר הצופה משפיע על תוצאות המציאות שממולו- בכוון מבטו בלבד.

מריה החליטה להקרין לתלמידיה האהובים את הסרט --ממש טרם תחילת בחינת הבגרות בפיזיקה -  ואכן בגמר הסרט חזרה על מילותיה הנעימות כל כך-" זהו בהצלחה"-