קרע

צעדו על אפר אבותיכם,

לעולם לא יחדל המחול

לעולם לא תבוא הגאולה,

נועדתם לעבור בחרבה

בעוד הם זועקים.

קלפו את עורכם מעליכם,

חשפו כליות ולב בדמע

לעולם לא תתרצה השלמות,

גורלכם נחקק באבן

בעודכם חיים.

לעולם אל תבכו את המתים,

הם שהלכו,

טוב גורלם עשרות  מונים

מזה שלכם.

צעדו הלאה בינות למצבות,

לעולם לא תדעו שפת האבנים

לעולם לא תשמעו שירתן,

בשר ודם ודאבה הנכם

קדושת החיים אין בה דבר

כאשר האוזניים אטומות

והלב עטוי שחורים.