בעודו פוסע אל עבר המסעדה חושב על ארוחה טובה, נעצרה לידו מכונית בחריקת בלמים,ממנה יצאו אותם גברתנים שרדפו אחריו קודם. הם אחזו בו בכוח מכניסים אותו למושב האחורי של המכונית כששניהם נדחסים לצידיו.
המכונית נסעה במהירות כשהנהג מתעלם מהרמזורים האדומים.
פנחס הבחין באקדח הנעוץ ברישול בחגורת הגברתן שישב לימינו וחיכה לרגע המתאים בכדי לפעול.
הוא ידע שהולכים לחסל אותו ושאין לו ברירה אחרת.
אותו רגע לא איחר לבוא...המכונית החלה לפנות באחד הכבישים, הוא שלח את ידו, אחז באקדח הכבד ושלף אותו מן הגברתן המופתע, זה ניסה למשוך אותו ממנו בכוח ואז נפלטה ירייה שפגעה בראשו של הנהג, המכונית החלה לנסוע במהירות וללא שליטה כשראשו של הנהג שמוט על ההגה.
אחד הגברתנים ניסה לאחוז בהגה אך ללא הצלחה.
השני הצליח להשתחל בסמוך לנהג, פתח את הדלת כשהוא משליך אותו החוצה.
לאט לאט החל בולם את המכונית, פנחס ניצל את הרגע פתח את הדלת ונמלט כשאקדחו של הגברתן בידו.
הוא רץ כמטורף כשהוא חוצה כביש סואן ממכוניות, אחת המכוניות כמעט ופגעה בו. ושוב נעצרה מכונית כמה מטרים ממנו, "זהו !אני לא בורח יותר!" החליט בלבו כשהוא מתקדם לעבר אותה מכונית אוחז באקדח כטובע בקרש הצלה.
תדהמה אחזה בו כשראה את שולה ישובה מאחורי ההגה כשחיוך נסוך על פניה.
"בוא עלה!" ציוותה עליו, הוא התיישב בכסא הסמוך מנסה להחזיר את נשימותיו.
היא לחצה על דוושת הבנזין בכוח, מסתלקת מן המקום.
"מה את עושה פה?" שאל בסקרנות.
"עקבתי אחריך" אמרה כשפניה רציניות.
"מדוע?" שאל כשהוא נוצר את האקדח ודוחף אותו לחגורת מכנסיו.
"תיזהר עם זה!" אמרה בצחוק.
"מספיק עם כל "ההצגות"! הגיע הזמן שתספרי לי מה קורה כאן לעזאזל!" אמר בזעם.
"אוקיי! אני אספר לך הכל!" אמרה בעצב.
לאחר נסיעה קצרה נעצרה שולה ליד בניין דירות ישן, היא יצאה מן המכונית והביטה סביב בחשדנות.
פנחס ירד בעקבותיה כשהיא צועדת לפניו ונכנסת לדירה עלובה ומוזנחת.
היא הניחה את תיקה על שולחן המטבח המאובק. וכשהבחינה בחששו אמרה:"אל תדאג! אנחנו במקום בטוח!"
פנחס טרק את דלת הכניסה אחריו, התקדם לעבר ספה קרועה והתיישב עליה.
"רוצה לשתות משהו?" שאלה.
"לא!" ענה לה בכעס והמשיך:"רוצה לדעת את האמת...מאותו הרגע שנכנסת למשרדי נהרס ביתי, ניסו להרוג אותי,חטפו אותי..."
"אני באמת מצטערת..."אמרה כשהבעת עצב על פניה.
"אתה בטח לא תאמין לי...אני באמת מרגישה משהו כלפיך" המשיכה והתיישבה לצידו.
"כן בטח!" אמר בלעג.
"יש לך את אותו פתק שמסרתי למזכירתך?" שאלה.
"מה חשוב הפתק..?" כעס פנחס
"את שוב מנסה להתחמק מלספר לי מה קורה?" המשיך בזעם נזכר ששם את הפתק בכיסו,הוא שלף את הפתק המקומט והושיט לה אותו.
"תסתכל כאן!" אמרה בחיוך.
פנחס הביט בספרות שהיו כתובות בגב הפתק.:"מה זה?" שאל .
"מספרים של כספת...בני רשם את המספרים על הפתק הזה ובמקרה אני לקחתי את הפתק ונתתי לך." אמרה בתמימות.
"ממש סיפור יפה!" לעג.
"ובגלל המספרים האלה הוא רוצה להרוג אותי?! המשיך כשהוא מגחך.
"למה אתה לא מאמין לי?" שאלה כשהיא מתקרבת אליו.
"כי יש הרבה "חורים" בסיפור שלך! בני כל כך טיפש שלא רשם את המספרים במקום אחר?" אמר בקשיחות.
"הוא באמת טיפש!" אמרה כשהיא נעלבת מתגובתו המזלזלת.
"שולה אני מבקש ממך..." ניסה לומר אך היא נכנסה לדבריו כשדמעות בעיניה אמרה" בבקשה תאמין לי?"
"אני מקווה שנצא מכל העניין הזה בחיים!" אמר לה
היא התרוממה על רגליה ולפני שנעלמה באחד החדרים לחשה אליו:"חכה לי אני מיד חוזרת!"
פנחס ניגש אל המטבח מחטט בארונות הישנים, באחד מהם גילה בקבוק ישן של ברנדי, חלץ את הפקק וגמע גמיעות ארוכות אל פיו.
חלפו כמה דקות והיא נעמדה מולו עירומה ויפה, בקבוק הברנדי שאחז נשמט מידו, ברגע האחרון הצליח לאחוז בו. היא ניגשה אליו בצעדים מפתים חתוליים ובאיטיות החלה להוריד ממנו את בגדיו.
פנחס עמד עירום מולה כשהוא נפעם מגופה החטוב."של מי הדירה?" שאל בסקרנות.
"אל תדאג! בני לא יודע עליה!" אמרה בחיוך כשהיא אוחזת בידה את "שרביטו".
לשונה החלה לשוטט על גופו לא פוסחת על אף סנטימטר, פנחס חש בתענוג עילאי כשמצצה את אברו הגדול.
הוא השכיבה על הספה חופן את שדיה בידיו, לשונו ליקקה את פטמותיה הוורודות כשלשונו יורדת לעבר חריץ עינוגיה.
היא השמיעה אנקות הנאה כשגופה מתפתל כמו נחש.
"קח אותי!" לחשה אליו בתשוקה.
פנחס חש את גופה תחת גופו, את שדיה הנמסים ממגעו. כשחדר לתוכה חש עונג עצום.
הם התעלסו דקות ארוכות שנמשכו כנצח כשהיא נאנקת תחת גופו שעלה וירד ,סוחט ממנה עוד ועוד קריאות הנאה. ציפורניה שרטו את גבו, כשהיא מתפתלת אליו בכוח ולוחשת:"חזקקקק...רוצה אותך...".
עד לאותו רגע קסום שבו חש את שניהם מתפוצצים באורגזמה אדירה.
