המלצות

'פסיכופריחה'\ רונן דוד

'''פסיכופריחה' מביא את סיפורו של אורי, מ'פ לוחמים בשטחים, בחור כארז, שבמהלך שירות מילואים קרבי לקה בפסיכוזה חמורה, המערערת את עולמו ומעמתת אותו עם עולם שבו אין ערכים, אין סדר ואין דבר להישען עליו.
במקביל, מתערערת אצל אורי האמונה בערכים היפים שעליהם חונך: זוגיות, אהבת אדם לרעהו, מחויבות ואהבת המולדת. המסגרות הישנות והטובות, מסגרות מציאות חייו הפנימית והחיצונית גם יחד מתמוטטות אחת אחרי השנייה ואורי נאלץ להתמודד עם החוקים החדשים שהוצבו בפניו, עם רופאיו ועם מציאות שונה לגמרי מזו שהייתה מנת חלקו קודם לשירות המילואים הגורלי.
ספרו של רונן דוד, חושף צוהר אל הוויה אישית עלומה, מיוחדת במינה ובתוך כך מאפשר לקורא ללוות את אורי בדקדקנות מצמררת, בחוויות מדהימות שהוא עובר. סיפורו המרגש נקרא בנשימה עצורה.
'פסיכופריחה' הוא ספרו הראשון של רונן דוד, מהנדס מכונות, יליד צפת, בן 35, נשוי ואב לילדה''
הוצאת תמוז.
עד כאן, ציטוט מעל גב הכריכה.
קראתי את הפרקים עוד לפני שהפכו ונהיו לספר. ליוויתי את רונן מהרגע הראשון בו התחיל לחלום על הוצאת ספר ועד לשעה 11.00 בבוקר היום, יום ד', 22 בפברואר 2006 כשמעטפה לבנה צנחה בביתי ובתוכה הספר עם הקדשה מרגשת ביותר מרונן.
אני זוכרת כשקראתי את אחד הפרקים, לפני שהספר יצא, ישבתי בפה פעור, עיניים פקוחות וכל תוכי דמע מבלי שדמעה אחת נזלה על הלחיים. הכל היה כעצור בתוכי. זה היה הפרק על האשפוז. לא נשמתי.
זכרתי את ההרגשה הזו ומיד חיפשתי את הפרק בספר. שוב ישבתי בפה פעור ועיניים פקוחות אבל הפעם הדמעות זלגו מאליהן. הן לא זלגו כי אורי מאושפז ואינו מבין אלא משום שאורי מאושפז בגלל המסירות והנכונות שלו להגן על החברה, אותה חברה שאחרי האשפוז מתיחסת אליו בזלזול ובבוטות, בהתעלמות ובהתעללות.
אנחנו שולחים נערים לצבא על מנת שיהפכו למכונות הרג.
אנחנו מצפים ודורשים מהם שייגנו על חיינו וישלמו בבריאותם ובגופם על מנת שנוכל לישון בשקט בלילות ודאגת חיינו תהא באיזו מסעדה לאכול בסוף השבוע.
וכשהם נפגעים, הממסד יורק עליהם, משפיל אותם ולועג להם.
ואנחנו?
אנחנו מתעלמים מהם, רוצים לשכוח אותם.
מרחמים עליהם, זורקים להם פירורי חסד.
אנחנו מצפים מהם שייעלמו על מנת שלא נראה את הכאב.
אנחנו לא רוצים לראות את האמת: החברה חולה. אנחנו חולים. הנערים נפגעים כי הם בריאים בנפשם!
 
אני ממליצה לכולם לרכוש את הספר, לקרוא אותו, להתרשם ולהבטיח לעצמנו שאף פעם לא ניטוש את אלה השומרים עלינו ומשלמים בנפשם ובבריאותם.
 
 
 
 

תגובות

רונן דוד / איזה כיף להיזכר :-) / 20/11/2023 14:08