יצירות אחרונות
מַתָּנוֹת. (2 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -23/11/2024 16:43
כינור אמצע חיי (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/11/2024 12:56
הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ (5 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/11/2024 12:31
שִׁיר לְעָמִית (2 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -23/11/2024 10:18
כוחו של חיבוק (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -23/11/2024 09:50
מאתמול / לאמי ז"ל (8 תגובות)
דני זכריה /שירים -23/11/2024 06:35
זֶה כִּמְעַט סוֹפָנִי לָגַעַת בְּחֲבַצֶּלֶת (3 תגובות)
יעקב ארדיטי /שירים -23/11/2024 02:53
חִיּוּכִים בִּצְבָעִים - חֲמִשָּׁה קְצָרִים (15 תגובות)
אביה /שירים -22/11/2024 21:10
סיפורים
כוח הרצון שלי הוכרע ביום שבאתי.כוח הרצון שלי הוכרע ביום שבאתי. חנקו אותי עד שכמעט לא נולדתי, מישהו כרך את חבל התבור לצווארי, כבר אז הוא רצה לקחת אותי. אבל אני נאבקתי, נצמדתי לרחם הטוב שם במעלה החזה וסירבתי לצאת, סירבתי להיחנק. שלושה ימים נאבקו הרופאים, חשבו שאני המצאה , פרי דמיונה של אמי המנוחה. וביום השלישי הבהילו אותה לצילום בבית חולים אחר כי בבית יולדות הקריה בשנת 1959 לא היו אמצעים משוכללים וגילו להפתעתם תינוקת קטנה נחבאת בצל שדי אמה, שם למעלה למעלה בכלל לא קרובה לתעלת הלידה. והכריחו אותי , כן ממש כך הכריחו אותי להתמודד, לצאת , להגיח, זה אפילו היה כרוך במכת חשמל, סתם סטירה לא עזרה. מכת חשמל נתנו לי כי יצאתי שחורה וכנראה שמהבזק האור הנורא הפכתי לבנה וכל הפיגמנטים של משפחתי הכהה נסו בבהלה. והעיניים נשארו ללא הגנה ומה שנראה זו הקרקעית הכחולה של הנפש הרכה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |