חזרה ליצירות
שירים

שירי אביב וחרות וחג ויציאת מצרים

ישראל ולד | (04/04/2008 11:47) | 51 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
את האגדות מחלקים כבר בהתחלה, את הכוסות. היא שכחה את הכוסות, איך יכלה
דווקא לליל הסדר שכחה, אז יהיה בלי כוסות, פתאום הכל מת לה,אי אפשר בלי כוסות
היתה תדהמה, כל המוזמנים הביטו באגדה שהיתה מונחת לצידם, ממבוכה
חלקם כוססים ציפורניים, אחרים חופרים בתוך האגדה, אולי היא תמצא בפנים, לפחות כוס
יש בזה משהו, אגדות, לך תדע, את המקל, את המקל שלך, אולי אם נכה אותה, כמו אז
בימים ההם,עוד משהו יצא לנו מזה, אני אישית מעדיף מרור, גם חרוסת, בודאי
כשהופיע אליהו, מזל שיש אורח, אולי הוא יעשה לנו את זה,אבל גם הוא , לא
עשה מזה עניין, עצם המחשבה, אליהו מלגלג עיניים, אבל מי מקשיב לאליהו
כשאין  לו כוס, גדולה
אז גם הסדר הזה התחרבש לנו, אף פעם זה לא מצליח לי הסדר הזה
כשכולם הלכו, גם היא הלכה, לא ידעה לאן, אבל הלכה
מאז אני מספר אותה, בלילות הסדר שלי, תמיד בא מישהו, בסוף
היא מתיישבת ראשונה, על ראשה מטפחת ראש, כזאת של פולניות
שלא יזהו אותה
יש לה ידיים מטופחות, מאז שהפסיקה לרטון, גופה הפך כחוש יותר
היא מחפשת את שלומקה שלה, איש, שיהיה  לצידי איש
בפולניה קר, באפריל, הכל עוד שלכת, אין פריחת הדרים
מרחבי האין סוף, שירת העשבים
בד"כ הכי נוח לה מגפיים, אפשר ללכת מכל מקום לכל מקום, גם לסדר שלך אני כאן
עם מגפיים
אני צוחק עליה
בבקה, פרה, בבקה, פרה
יצאנו אל היער באמצע הסדר
השתגעת לגמרי, אבל היא אוהבת אותי
בודאי אל היער, אלא מה
אבל עכשיו, סדר, וסדר זה סדר
התפרענו
בתקופה   הזאת של פולניה, אין כלום ביער
החזקנו ידיים, היא קופצת בחן רב כל כך
שכבות העלים המאוד רטובות מרככות את ההמולה שאנחנו עושים, בוודאי אהבה
התיישבנו לצד ביצה
כששנינו נושבים קור, אפילו שהברבורים עדיים שם בפלשתינה
באביב ישבו חזרה
רק אם היתה לנו עכשיו כוס, היא מגחכת אל עצמה
את  ההגדות מחלקים כבר בהתחלה, את הכוסות, שארזה כל כך בקפידה
היא מניחה  מסביב לנו
את הכוס של אליהו, כוס גדולה ומבריקה, היא שמה ביני לבינה
תחזיק אותה בשתי ידיים, תלטף אותה
תרגיש איך היא מגיבה לך, לשתי ידיים
את החרוסת, את מה שנשאר, היא שומרת לי, תמיד לי
את המתיקות, תמיד את המתיקות
עצי הליבנה הלבנים הופכים לבנים יותר ויותר
היער החל סוגר עלינו
מכל צד
המון גזעים
הכל היה כהלכתו
אני הקשבתי והיא גם
ואז החלפנו תפקידים
מפעם לפעם חייכנו
אנחנו אוהבים וכשהיא אוהבת, בשקט בשקט
מתכופפים עלינו השמיים וכל צבאם
כשכולם הלכו
נשארנו לבדנו

תגובות

חזרה ליצירות