ניחוח של אורח/ יעל כרמי גבאי

ניחוח של אורח/ יעל כרמי גבאי

בדרך כלל,

אינני מטה מבטי אחורה

כששורקים לי

או כש'מצפצפים עלי' ממכונית.

הפעם משהו באוויר היה שונה

חרגתי מהרגלי...

הבטתי סביב

אביב

חמה נעורה משנת חורף

הציצה מנומנמת בין עננים

מתחה לאיטה קרניים ואיברים.

כלנית אחת בגינה

פתחה העלעלים

וסנונית אחת , שבישרה

באה קרוב

לחשה : זמן לאהוב...

לאקי חייך לקראתה,

כמו זכר אותה מהשנה שחלפה...

על עץ השקד תפרחת קטנה

שאיחרה מעט להתעורר,

החלה ללבלב

ראתה את העולם בוורוד.

יון ויונה גרגרו אהבה

פצחו במחול

והחלו לרפד קן אוהבים

עם קש, חמץ לפסח.

(דקה אחרי שתליתי

את המדים של שני החיילים...)

השכנה בדירה מעל

כבר החלה לנער ת'שטיחים

ולהתיז מים בסילונים .

אצלה כבר חשים

את חג הנקיון באוויר

וזו שמתחת...

"תאכל בינתיים... מרורים"...

באוויר נישא ריח של שושנים

שטרם הצמיחו קוצים...

והכל מסביב העיד

כאלף עדים

שנולד שוב

כן, הוא עדיין פג,

מחכה קצת להתחזק

כל רוח קלה

או שיירת עננים

מערערת לו את הבטחון

אבל הוא שב...

במלוא תפרחתו

וזה הרי הכי חשוב...

רציתי לצאת לכבודו במחול

לצעוק

כל הזכויות שמורות

ALL