שירים

שיר לכם ולילדכם.

 
 
 
אני יושב במכונית,
חגור בחגורה מאחור.
אני מביט מהחלון,
רואה מנוף אפור.
 
אני צועק:
"הנה מנוף"!!
אני חולה על מנופים.
איך שהם גבוהים, גבוהים,
בונים כאלה מגדלים.
 
ואחר-כך משאית
ומערבל בטון.
כל-כך גדולים
ואני כזה קטון.
 
הכל חדש לי,
ומאוד מרגש.
אני צועק מרב שמחה,
כמו הים אני גועש !
 
מבוגרים רואים מטוס,
כאילו כלום..
ורכבת לא עושה להם מאום.
הם כאלה אדישים וממש לא מובנים -
מעניין אותי אם פעם הם היו בכלל קטנים.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות. ענת אגמי.

תגובות