יצירות אחרונות
השיחה (העולם האחר, חלק שני) (0 תגובות)
סבסטיאן /שירים -27/11/2024 13:37
כַּלְכָּלָה רַכָּה. טִיפְּשׁוּטוֹן (0 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -27/11/2024 11:56
בזמן שקיעה (0 תגובות)
איריסיקה /שירים -27/11/2024 09:54
רבין, אי מניעת רצח (1 תגובות)
עונתיים /סיפורים -27/11/2024 07:52
שׁוֹבֶרֶת שְׁתִיקוֹת (10 תגובות)
אביה /שירים -27/11/2024 07:10
להתענג בקשרים משלי (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -27/11/2024 06:35
מָה זֹאת אַהֲבָה🌹🌹🌹 (11 תגובות)
שמואל כהן /שירים -27/11/2024 05:09
על המשטרה, על הנהגים ועל הרוכבים (1 תגובות)
ארווין קליין /הודעות -27/11/2024 00:56
סיפורים
קורי עכביש" נתפסה לך פעם היד בקורי עכביש? הרגשה איומה, דביק ומגעיל. אבל מעל לכל מטרידה העובדה שככל שתנערי את היד הקור יישאר במקום שבו הוא היה, מחובר אלייך ליד כמו נקשרתם לחיים. בכך העוצמה של עכבישים, הם שובים את הטרף שלהם בצורה כזו שלא משנה כמה חזק הוא ינסה לברוח הוא לעולם לא יוכל לזוז. וכל הניסיון חסר התועלת הזה רק מביא לכך שהוא מתעייף ודועך. מתעייף ומרפה..." ----------------------------------------------------------------------------------------------------------------- זיכרונות שהיו מודחקים היטב כ"כ במוחי מתחילים, לאחרונה, לקבל אופי של קור עכביש. החומר החזק בעולם. הם אינם עוזבים אותי ואני כבר עייפתי מלהילחם בהם. ונדמה שהנה, עוד רגע, אתעייף וארפה, ואתן לה, לאחראית ההרס העצמי, למפלצת האישית שלי, להשתלט על כולי, לפרק אותי מבפנים ולמצוץ את תכולתי. להשאיר בי קליפה בלבד. היא אינה מהססת לתקוף כל שעומד בדרכה, לדרוך ולמוטט כל שעמלתי קשה כ"כ לבנות. והיא עוטפת אותי, ברחמים ושנאה, משתקת אותי בארס המתוק שלה. ומסננת בשקט שהיא ואני זה אותו הדבר ושאפילו היא כבר שונאת, עד כמה שאני כנועה.
וגם אני. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |