איש אחד שלח אל X אס אם אס. האיש היה מלא חורים, אבל ה- אס אם אס היה מושלם. נטול פניות. ה- אס אם אס הרגיש כמו זאב מיילל על צוק גבוה ליד נערה אינדיאנית סכרינית עם כנפי מלאך, המנגנת בחליל פאן בין שרכים ירוקים על רקע שמיים כחלחלים. אפשר היה להרגיש איך נלחצו הכפתורים במכשיר הסלולרי שלו כדי להשלים את ה- אס אם אס. אחד אחרי השני, בתשומת לב מושלמת, בלי לשים לב אפילו לרגע לחורים שלו, של כל גופו, של כל ישותו. רק ל- אס אם אס. רק לנשגבות המוחלטת שבהקשתו, שבלידתו, בהתהוותו, בשליחתו. כפתור הסנד כמעט רטט בידו, או שמא אכן רטט... אולי בדיוק היתה שיחה נכנסת... נפלאות צירופי המקרים שבחיים. הוא לחץ עליו לאט, מושך את הרגע, מתענג על כל שמץ מגע בין הכפתור הרוטט לבין אצבעו המורה. חלום ליל קיץ לח נחלם בעפעפיו, חלום שרבי עם כוכבים נולדים ועננים וורודים המשייטים להם בתכלת קרועה, מדמדמת מחום ומתיקות כבדה ובשרנית, נוטפת זיעה, ריחנית ועגבנית. האם X ענה, או ענתה, מה היא/הוא חשבה? מה היא הרגישה? האם ידו נשלחה מאליה אל כפתור התשובה, זוכר או זוכרת את הצפצוף, הצפצוף ההוא שהודיע, כאן, כאן מחכה לך אס אם אס, בטלפון שלך, הנייד, חברך, יקירך, זה שהולך אתך והולך והולך, ותמיד מוכן לקשר אותך להכל, אבל להכל... לשכינה או לשכנה. זה לא שינה. זה לא ישנה. כזאת נאמנות כלבלבית. בלילה הוא יחכה לו בעריסה, שותה לאט חשמל נקי אל תוך הבטרייה שלו ישר מזרם החשמל. יצור שחי אנרגיה טהורה. כה שלם, כה מושלם, ובכל זאת, לא יותר מעבד נרצע לה, לבעלתו, הגבירה, בעלת הנייד יקראו לה. האם היא תשלח את ידה אל הנער, האם הוא ישלח את צוארו אל המאכלת, האם דם יטפטף, חמים כמו החדר המהביל, כמו אוגוסט המאהביל. האם הוא יחייג, יתקתק את מספרה, או שמא היא תשלוף אותו, כלאחר יד, מהזיכרון, מהסים, מהסין שבסים, וידה ארוכת אצבעות חיוורות ולחות תרד לאט כזלזל שנפל, כנוצה שעייפה מלשוט במרחב, אל כתפיו הרחבות, אל כפתור הסנד שלו, אל עצם גלי הרדיו שלו, אל עומק נשמתו, תישלח השיחה דחופה בין אנטנות חמימות מזמזמות רצחניות, בין אוויר עומד לאדי מים באטמוספירה היברידית של סוף הקיץ, אטמוספירה של רצחנות דקדנטית נוטפת, גלי מים ואויר, גלי מחשבה, גלי רדיו, מתערבבים אחד בשני לאין התר, גלים גלים, עולים יורדים, בשאון של שקט מוחלט. כמו אלף דבורים ועוד אלף, כמו מליון משורים חשמליים, כורתים יער אחרי יער, בעוד הדבורים עוקצות אלף ועוקצות אלף. אלף לילה ואלף לילותיים.
