פנטזיה

חולם על מרקם של כנפי

מלאכית שובבה בליבי

ושוקע עמוק בעינייה

גל כחול ועמוק שמציף אותי

מחשבות מסתחררות

מלהג רק שטויות אך מהלב

זכרונות על יופיה בחלום

ממלאים את ראשי רק בכאב

מאמץ אותה לחלום

רוכב איתה בדמיון

מכסה בנשיקות את גופה

שלא תמות נטולת אהבה

דרכים נסתרות מובילות אל סופי

אחרי שטעמתי אין על מה לבכות

ואולי אף אוכל לקוות שאותה

גם אמצא, כמה אוכל לחכות?

שוב התקף של יגון מתקרב

מרגישים את זה בא

בפזמון שבלב

ואיך אוכל בלי תקווה

לעמוד מול יופיה

אשאר לנצח איתה

בחלומי יש שלווה

מתהלך בחלום

מתהפך כל היום

מאושר בחזיון שבמוחי

לא נותר לי אם כן

את שעוני לכוון

כך שלעד לא יעיר אותי