היא הלכה בשדה והתרחקה מכולם.
לא הפריע לה שכל האוטובוס כבר התמלא וכולם ממתינים רק לה.
היא נפגעה מהבוז שהפגינו כלפיה האחרים וגידפו לעברה, על שהייתה שונה מהם.
רחל, הרגישה שהיא רוצה להתרחק מכולם להתבודד עם עצמה ועם האלוהים שלה.
היא קראה לו, גם כעסה על שהוא העמיד אותה בדרכם
ואיך קרה שהיא תאבד את דרכה בארץ עוינת, מרוקו, ותצטרך להצטרף לקבוצת מוסלמים אנטישמיים, על מנת לשוב חזרה למלון שממנו יצאה, בעיר מרקש .
היא ידעה שבעצם, הם עשו לה טובה. יותר נכון המדריך הצרפתי שלהם עשה לה טובה, שמצא אותה בודדה בכפר הרחוק מהעיר, מאות קילומטרים מבית המלון, אליו הגיעה עם קבוצת טיולים אחרת מישראל ואיבדה את התיור שלהם.
המדריך הצרפתי ריחם עליה והציע לה להתלוות אליהם ובסוף הטיול הוא יסיע אותה למלון בו התאכסנה.
היא נזכרה באמונתו של הרב 'נחמן מאומן' שאומרת כי אין ייאוש בעולם .
רחל האמינה שאין צרוף מקרים ולכן לא הבינה את תכלית ההשגחה .
היא גם ידעה שהברסלבים מאמינים בהתבודדות ודברו עם הקדוש ברוך הוא בשדות,כאילו פנים אל פנים, לכן כשראתה את השדה רחב הידיים ,היא הלכה להתבודד ופנתה אליו בתחינה :
" ריבונו של עולם ,לפעמים אני נכנסת לתוך מבוך ענק ומחפשת לי פינה ,שאף אחד לא ימצא אותי שלא יפריע לקיומי.
בתוך מבוך מפותל ומסורבל, אני מתיישבת ויודעת שאתה, רק אתה, השוכן למעלה מביט בי ורואה את דרך היציאה. לכן אני סמוכה ובטוחה שאמצא את הכיוון הנכון ברגע שארצה לצאת החוצה .
לפעמים אני נמצאת בבעיה, שנדמה שאין לה פתרון נכון וטוב, בלי שיקרה משהו רע או חלילה אפגע במישהו.
אז אני עוזבת את הכל והולכת לישון, כי אני יודעת שאתה , בורא עולם, רק אתה, יודע איך לסדר הכל לטובה וכשאתעורר בבוקר, מיד אמצא פתרון סביר לבעיה.
לפעמים אני חושבת שסוף העולם הגיע. נוחתות עלי כל הצרות בזו אחר זו.
אבל תמיד , איך שהוא, אני מצליחה להתמודד, נעמדת על הרגליים וממשיכה לצעוד לכיוון האור. האור שאתה דואג שיאיר לי את הדרך.
אבל הפעם אני מרגישה בודדה בארץ זרה ומפחדת שלא אראה את האור.
אל תעזוב אותי, תן לי סימן שאתה איתי . במיוחד עכשיו שאני מאוד זקוקה לך , נתושה בשדה הזר הזה ומתחננת "
רחל אספה את כוחותיה ,למרות פרץ הדמעות ששטף את פניה ,אמרה תודה על הרע , כי זכרה שהכול לטובה ועמדה לחזור לקבוצת המוסלמים שחיפשה אחריה .
בדרכה חזרה, שמעה רחל קריאות של חבלי לידה וניסתה את כל כוחה לעקוב מהיכן הקולות מגיעים.
היא רצה לכל הכיוונים עד שהקולות נשמעו הרבה יותר קרובים אליה והיא הבחינה בין השיחים, בנערה מוסלמית ששכבה שם וכרעה ללדת..
היא רצה לעברה כרעה על ברכיה, פיסקה לנערה את הרגליים ובקשה מהנערה ללחוץ ולנשום במקום לצרוח. רחל לחצה לה על הבטן והבינה שהעובר ממש קרוב , היא ניסתה לבדוק כמה קרוב וכאשר ניסתה להחדיר את ידה אליה ,על מנת לבדוק ,פקעו מיי השפיר והעובר הקטן זינק החוצה. היא כיסתה את הנולד בשולי החצאית שלבשה שוב לחצה לאם על הבטן וחיכתה לשליה שתצא.
היא לא הרגישה שהמדריך הצרפתי וכמה אנשים מהקבוצה הביטו בה במרחק מה וכשהשליה יצאה, הם מחאו לה כפיים והתקדמו לעזור להן .
היא עצמה את עיניה מחוזקת באמונתה .
והיא ידעה - אין עוד מלבדו. משגיח, רואה את הנסתר ושומר על גחלת האור שמלווה אותה .
©
