ענוגה שלי

כשראיתיך לראשונה

הבנתי כי

דרכך תהא סוגה

בשושנים

ענוגה שלי, תמה

ידוע אדע

כי נכונו לך

ימים של אושר

וראש בעננים .

כי מרגע שהתוודעתי

לשירה  שבעינייך

הבנתי הכול

וכשחשתי בזיק שבליבך

ידעתי שקורה כאן

דבר מה  גדול.

ולא יימצא כוח

שיחסום זהב כתמי חמה

מלפזז ברכות שיערך

המתבדר ברוח.

גם אין מי שיפר

את שליטתך המלאה,

כי את כל סובבייך אחזת

בידך האחת

ואת ליבי בשנייה.

הברק של שפתייך

מרחיב את חיוכך

ואם כך, יקירה ענוגה,

תמה שלי, זכה,

הושיטי את ידך

ונצא יחד אל

מרחבי ליבך.