אַנִי הֵמְשֵׁכוּ הַטִבְעִי

אַנִי הֵמְשֵׁכוּ הַטִבְעִי

שֶׁל סַבָּא יוֹסֵף

שְׁמֵת מִטִיפוּס

בְּאוֹשְׁוִויץ.

שֶׁל סַבְתָא חַנָה

שְׁצָעַדָה עַד מָוֶות

בִּטְרָנְסְנִיסְטְרָה.

אַנִי הֵמְשֵׁכוֹ שֶׁל כּוֹחַ הַרָצוֹן הַמוּפְלָא לִחְיוֹת

שְׁשָׂרַד כָּל אֵימָה וּפֶגַע

בְּאִימִי

בְּאָבִי,

שֶׁל כּוֹחַ הַחֲיִים

הַמוּפְלָא

הַנִבְרָא לְעֵינֵינוּ כָּל יוֹם

בְּכָל פֶּרַח שְׁשָׁזַר אֶת כּוֹתָרְתוֹ,

בְּכָל פַּרְפָּר שְׁבָקַע מִזָחַלוֹ וְעַף,

שֶׁל כָּל הֵנֵץ פְּרִי שְׁפָרַח עַל בָּד,

שֶׁל כָּל תִּינוֹק שְׁנוֹלַד זֶה עַתָה

וּבִכְיוֹ הַרִאשוֹן הוּא

גַם קִינָה קְטַנָה

לְמָה שְׁהַיָה