זהו סוף הזיכרון / רונן

זהו סוף הזיכרון / רונן

כל שנה זו בדיוק התקופה

שנזקקים אנו לזיכרון בהקפה

מעין משהו כל כך יחודי

נכס צאן ברזל בעם היהודי

גם אם ציביונו מעט הועם

חובה לזכור למה, הוא עם

מלוא הכוס של אלפיים שנות

לחללים, לגיבורים ולקורבנות

בטקסים, בשירים ובשמות

אסור חס וחלילה לרמות

אך גם המוח היהודי המופלא

סופג לא פעם מפלה אחרי מפלה.

יש לנו כעם לא מעט יכולת

אבל למוחנו אין בלי סוף קיבולת

יש לזכור את כל תולדות

ולא לשכוח את הבנים לפדות

בשמונה ימים חייבים לחתוך

ועל מי בהסתדרות אפשר לסמוך

למי הצבענו פעם קודמת בבחירות

בכדי שלא נצביע שוב ל-נבלות

ולא לשכוח את רשימות המתנות

כי בורכנו, ברוך השם, בהרבה שמחות

לא לשכוח כל 15 לשלם את המס

מתי כדאי לבחור בברירת הקנס

שלא צריך קשרים אם יש פרוטקציה

לשתות מים אחרי פרי עושה אינפקציה

מתי יש בצפירה להרכין ראש ולעמוד דום

ולמה אנחנו מפחדים מהצבע האדום

שצו שמונה איננו בעל חיים

ואת הסיסמת גיוס מהמילואים

שאנחנו מכירים מהצבא או מהתנועה

וזאת חרה של מכונית ממש גרוטאה

המון זכרונות אנחנו צוברים לנו בפנים

רגילים אנחנו לתזכורת או ללשכת מודיעין זמין

תראי מה את עושה לנו אם שכחנו את יום הנישואין

מרוב מה שיש לזכור כבר לא נשאר מקום

בקושי עוד דחסנו את המילים של ההמנון

ובין כל הזכרונות ובתוך כל אותו הכאב

לפעמים אני שוכח להגיד כמה שאני אוהב

כן, אני יודע שזה דבר חשוב ואין שום ויכוח כמה זה נחוץ.

סליחה, מה השעה? ויי שכחתי, אני ממש חייב עכשיו לרוץ

© כל הזכויות שמורות לרונן