שירים

לבני משפחתי,הצעירים לנצח/מה לי יום הזיכרון הזה?-שני שירים,ישנים-חדשים.

לבני משפחתי הצעירים לנצח

 

מוישה,

פיטר פן לנצח,

כך כתב את סיפורך

האלוהים,

אמא,

כבר עוד מעט שבעים,

ואתה נותר שם

בן עשרים וחמש

ובעוד חמש

אוכל להיות לך

לאב

 

סבא גבריאל,

תמיד בן חמישים ושש,

בחלום כועס עליי

עכשיו,

וכל יום של זיכרון,

בדין,והוא יודע זאת,

כועס אני עליו

כן,עליך סב,

שבכדור עופרת

שלא ירה שום ערבי

בגיל שבע

ירית את מותי.

 

על אותו גולן ארור,

עוד מזבח של אומה

עובדת אלילים,

לכו תדעו,

דוד וסבא רחוקים,

אולי לא טוב

למות בעד ארצנו

אבל טוב למות

בשביל מנגל

וטכסים.
 
 
 
מה לי יום הזיכרון הזה?
 

ובכתב האשמה

ביום ההוא

כמו הזה בדיוק

ייכתב לאדם,

שעשית לך

אלוהי מלחמה

אתה ,ולא הוא,

לסגוד לו זקוק

לעמוד על הדם,

אתה של אחיך

והוא על שלך,

כנגד ליבן השבור

של כל אימותיך,

וצלם אנוש שנתן

בך האל היחיד.

 

שסגדת לו

לאלוהי מעשי ידיך,

שששת תמיד אליי קרב,

שבנית לו לתפלצת

מכונות של מזבח

על הים ,באוויר,ובשדה,

שהקרבת לפניו

מדי דור ודור

את מיטב בניך,

ששנאת,הערצת

פעם זה,ופעם זה.

כל גבול וגדר

ששמת בינם

על חרפתך זו יעיד.

 

מה לי יום הזיכרון הזה?

מי לי יגיד?

 

 

 

 

 

תגובות