רגבים

רגבי אדמה נחרוש.

עצי הדר, ניטע מטע.

שדות חיטה נקצור,

גם ביום שרב.

אני וגם אתה.

מפרי גנך אטעם,

מעץ התאווה.

עסיס נטוף אל פי,

חמוץ מתוק....

טיפה אחר טיפה.

מדינה בת שישים.

רגביה חורשים.

רווית דם יזע ודמעות,

יפה היא מתמיד ....

על יושביה.

קבוץ עמים ומדינות.

קבוץ של טעמים ושפות.

באחדות שנמצא רק כאן,

במדינה הזאת.

בארץ האבות.

מדינה בת שישים ולה,

אוצרות שיש רק כאן.

ים המוות שוקק חיים,

הירדן שוצף קוצף,

והמדבר בדרך לאילת....

מדינה בת שישים.

תרבויות ועמים,

באותה מדינה חיים.

אותם רגבים חורשים.

אותה אדמה מעבדים.

והיא לנו סמל ודגל.

סמל לחירות.

דגל ומופת.

בדם יזע ודמעות,

את רגביה נחרוש.