הרהורים

מה הם רגשות?

מדוע צריך לחוש אותם בכלל?

הכאב דוקר עמוק בלב.

השנאה מכרסמת מבפנים.

הקנאה בוערת, מפלצת רעה.

האהבה.. גם היא מפילה אותנו.

לא עדיף להיות ריקים?

להלך בעולם כרובוטים,

ללא שום תחושה.

אבל.. המציאות שונה.

הדמעות נופלות מהעיניים.

אי אפשר לעצור אותן.

והזעם גואה בפנים,

שחור, רקוב.

ואנחנו כולנו.. רק בובות

של היקום.

הם אוחזים בנו.

מביאים אותנו לעולם ארור זה.

ואז הורגים אותנו,

כשמגיע הזמן לפי דעתן.

אך אולי גם כל עולמנו

נמצא על קליפת עלה דק

בעולם אחר, גדול משלנו.

זה ייתכן?

ואולי.. אולי

אני לא באמת בת אדם,

אולי זה רק חלום

של שרץ עלוב.

אולי.. אולי...

זה בקרוב ייגמר?