חזרה ליצירות
שירים

בן יהודה 224-יונה עם עלה של מיש*

ישראל ולד | (24/05/2008 11:48) | 57 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
מכל מקום ניתן  היה לראות מה שעשתה לי במו ידיה, קודם ניגשה, מצמצה בשתי עיניה
להקטין מרחק, מי שיפחד ראשון
שנינו עמדנו עם אקדח טעון, עכשיו אני יודע
יריתי
לא מזה מתים, או קיי
אז קמה ראשונה
אני אשה, על גופתי
מכיוון שאינני מתה בשום מערכה
האקדח כבר לא חשוב, שמתי אותו לצידה, מדממת
לא כל מה שלומדים כאן בדרמה, מחייב
אשה וגבר שווים, אתה יותר חזק, אני יותר, עשויה ללא חטא
עכשיו אתה מודה, יש קרב אמיתי
למה שתהיה לך סיבה לרחם, אני מצידי, ממולאת בכל טוב, זה מה שיוצא כל פעם כשאני מתפוצצת
ואתה מפחד
אני רואה לך
אז גילית שאני בת אלמוות, אם תוותר, אני יכולה לעמוד על שתי רגליים, כל אימת
שבא לי
מכיוון שאיני מתה, איני צריכה לנצח
רק הידיעה שאתה יכול עלי
אני נרדמת בזמן  שינה, אתה לא
בסוף תתעייף
בוודאי שהכל העמדת פנים
עולה בדעתך שהייתי מגיעה עד הלום
ותגיד הכל, רק שאתה לא יכול עלי
בבוקר אני תמיד ראשונה, אתה כזה קוואץ'
כמה ימים שתרצה
שום דבר לא ממהר
כשהבנתי לראשונה את חוסר המוות שלך כבר היה מאוחר מדי מכדי לדעת
רואי חשבון הולכים עם חולצת פסים כחולה
עורכי דין עם לבנה
אבל אתה משורר
זה מרשים, אבל לא מסחרי
מין אצלי זה העמדת פנים
כמו גם חותמת מפלסטיק
הכל ריק
באמת, יש לי העמדת פנים של מוסר, נפיחות של סופר אגו, כמו בובה מתנפחת
אתה יכול לעשות עלי אקט ככל שתחפוץ
אני הולכת לישון
תודיע לי בבוקר
אני מקווה שתתפקח ראשון, או אני או אתה, אבל ביחד
no choise
יש לך
ומהרגע הראשון ידעת
טיפש שלי, אשה אונסת, אונסת
כל כך טוב לי לראות אותך מתפרק למעני, סובל למעני, אוהב למעני
להבדיל ממך אני לא צריכה הפסקה בין אורגזמה לאורגזמה
וגם את הקשר שלך למיטה בפרקי הידיים הכואבים אני לא מתכוונת להקל
בכלל שום דבר
גם זה שכבר אין לך אויר
כלום
 עד שהמוות יפריד בין שנינו
wishfull thinking
וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד
 
* עץ המיש המקודש לשלושת הדתות, הוא העץ העקרי שבנה מן הסתם את בית המקדש

תגובות

חזרה ליצירות