שירים

זכרון דברים

 

 

יום יום אני ממתינה

לרכבות,

נחרבת לזכרון הדברים,

צמה את בולמוס התפוחים,

יולדת.

 

יום יום, אני 40 שנה במדבר,

עוקדת את מיטב בניי,

מגורשת.

 

יום יום אני,

גומלת על צלעו של גבר,

שלא עשני בצלמו

כדמותו.

 

יום יום,

אני מוּתרת מן הבהמה.

 

כל הזכויות שמורות למחברת ©

תגובות