עַד לְעוֹנָתָה

מוּל מַרְבָדִים אַדוּמִים שְׁאֵין לִי סַמְכוּת

לְהַתֵל בָּהֵם

כְּנֶגֵד הֲמוֹנֵי כַּלָנִיוֹת

שְׁמֵסַרְבוֹת

לָחֲשׂוֹף אֶת דָּם כּוֹתְרוֹתֵיהֶן

בְּרֹאשׁ חוּצוֹת,

חָתוּמוֹת בְּחֵן

יוֹפְיָין

הַכָּבוּשׁ

הַצָנוּעַ.

הוּא שׁוֹפֵךְ אֶת דָּמִי.

הַטֶבַע הַפִּלְאִי הַזֶה  

הַמוּפְקָר בָּחוּצוֹת,

הַנִפְרַח בָּשָׂדוֹת,

הַזוֹעֵף  בַּנְהָרוֹת

הַפּוֹעֵם בִּי

אָחַת לְעוֹנָה.

לְעִיתִים רְחוֹקוֹת מַרְשׁוֹת לְעַצְמָן כַּלָנִיוֹת לְהִיסָתֵּר בָּרוּחַ

 כָּמוֹנִי,

מְרוּטוֹת מִפְרָשׂ,

 טְרוּפוֹת כְּסְפִינָה עַל צוּקֵי עִיתָּם

נְטוּיוֹת גֵו מִמַשָׂא טַל הַלָיִל הֶנִכְבָּד

לְעִיתִים רְחוֹקוֹת הֵן מָתִּירוֹת לְעַצְמָן לַחֲשׁוֹב גָּם עֲלַי

תְּשׁוּשׁ הַעֵינַיִים, כְּבַד הַפֶּה, נְטוּל הַמִילִים,

הַמְצַפֶּה כְּמוֹתַּן

לְמָשַׁב הַרוּחַ שְׁתָבוֹא

לְקַוִוים חָדַשִׁים שֶל אוֹר מִן הָאוֹפֶק

לְרוֹחַב הַלֶב הַעוֹלֶה עִם הַזְרִיחָה.

אָז אוּלַי אָעִיז לִפְרוֹשׁ בְּשֶׁקֶט,

לְהַרְחִיק

לִכְדֵי נְקוּדָה זְעֲרְעַרָה

רְתוּמָה לִיצוּלֵי הַאוֹדֶם הַכָּבוּשׁ

אֶל קְצֵה הַאוֹפֶק,

עַד לְעוֹנָתָה

הַבָּאַה.