חזרה ליצירות
שירים

חיילנצח

תום | (12/06/2008 20:12) | 96 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
ועכשיו, הדמעות שלי כבר יבשות. 
הן לא פורצות ממני בהיסטריה, מלוות רעידות.
הגרון כבר לא מתמלא עד אפס מקום והנשימה לא נעצרת.
 
הכאב הזה, שהיה מתחיל פעם באזור הסרעפת וחופר  דרכו בדקירות לכל מקום, הפך להיות עמום, מיום ליום, משנה לשנה.
השתיקות שלי כבר לא טעונות, והגעגועים כבר לא כ"כ מכבידים.
הכעס עליך, גם הוא כבר נשחק, כמעט ונשכח.
זיכרונות שפעם שיתקו, מעלים בי היום חיוכים קטנים, מלווים בעיניים לחות.
והתמונות שלך, הולכות ודוהות, בעיקר בראש.
אתה כבר לא הילד יותר, זה עם השיער הארוך.
מאז ועד הנצח תישאר חייל, אומנם עם אותו חיוך מתוק, רק שעכשיו הוא מזויף.
 
הילת הטוב שלך בוהקת בבהירות גם מעבר לארון, לחול, ולשיש הלבן.

תגובות

חזרה ליצירות