פדיון שבויים - סאטירה חברתית

פדיון שבויים בדת היא אם לכל מצווה

ודאי כשהמדובר בלוחם מהצבא

הלוא זו אחריות ראשי המדינה

לכל אם להשיב בחזרה את בנה

שני קצוות בחבל שאתה בודק

וכל קצה מרגיש שהוא הכי צודק

כשכל קצה מושך נמתח החבל עד

שאין הוא משמש למה שהוא נועד

אם משפחת שבוי תאחז בקצה החבל

תאמר שהמחיר, זה שטות ודברי הבל

כי אין במדינה דבר יותר חשוב

צריך לתת הכל עבור בנה האהוב

שני קצוות בחבל שאתה בודק

וכל קצה מרגיש שהוא הכי צודק

כשכל קצה מושך נמתח החבל עד

שאין הוא משמש למה שהוא נועד

אך אם נפגע טרור יאחז בקצה החבל

יאמר שהמחיר, יביא יגון ואבל

את המחיר מבין הוא כי שילם בדם

הוא מתנגד כדי לחסוך חיי-אדם

שני קצוות בחבל שאתה בודק

וכל קצה מרגיש שהוא הכי צודק

כשכל קצה מושך נמתח החבל עד

שאין הוא משמש למה שהוא נועד

ואם נבחר ציבור יאחז בקצה החבל

יאמר שצד שני, עתיד לגרום רק סבל

רק אם יקשיבו לו, זה יסתדר אינשאללה

כי ת'התמונה כולה רואה הוא מלמעלה

שני קצוות בחבל שאתה בודק

וכל קצה מרגיש שהוא הכי צודק

כשכל קצה מושך נמתח החבל עד

שאין הוא משמש למה שהוא נועד

רבים במדינתנו שאוחזים בחבל

הם מנגנים עליו כמו במיתר של נבל

והשבוי צועק "זמנכם מזמן עבר!,

החבל מתהדק אצלי על הצוואר"

שני קצוות בחבל שאתה בודק

וכל קצה מרגיש שהוא הכי צודק

כשכל קצה מושך נמתח החבל עד

שאין הוא משמש למה שהוא נועד

חבל שלשבוי אין אחיזה בחבל

שאת חייו יוציא מיד מתוך הזבל