את מה

כל מבט כשתיקה ארוכה מרפה

את הדממה

נימזגת לאיטה נמצאת כמחכה

חיוך שכמוהו טהור נביט על הרגש

שנכבה

לא עמד לגלות את מה שידע\ראה

את מה שניגלה ועומד לפסוע אל

המחר

המציאות הנתונה בידי מי שיצר

אותה שהולך בביטחה אל האושר

אל החיוך הגומה

רוצה לנשוק בלהט הרגע צועד

לעברי ומרפה כמעט

מלטף את חושי מרכין את ראשך

אליי אל המבט הנוגע כה תיראה

שאולי תחכה תשב שם בצד

ושתבוא אבין את מה שבנינו אבד

כל שתיקה לוחש לא מרפה

מעצם היוותך אתה

חיוך כהור שניגלה שאומר

את מה שרוצה הוא ממך

מבטים שבורים ניגלים מולי

ואתם שנפלו הכריחו אותי

להיות קבולה אלייך

לא למצוא את הדרך אליי

2008\7\8