יָבָם (מתוך אלף בית של חיים) / רונן

יָבָם (מתוך אלף בית של חיים) / רונן

"כוס אמ אמ אמק." הפטיר מתחת לשפמו ועצר בצד. הביט במראה האחורית וכשראה שהשוטר יוצא מהרכב הכין כבר את הארנק עם הרשיונות. ליתר בטחון שם בפנים שטר אחרון של מאתיים שקל.
            "רשיונות בבקשה."
            "מה קרה אדוני השוטר?"
            "נסעת במהירות של מאה קמ"ש בכביש בו המהירות המקסימלית היא שמונים. רשיונות בבקשה."
            "אני מאה קמ"ש? בחיים לא." ומסר את הארנק עם הרשיונות לשוטר. "עם מה מדדת? עם האקדח לייזר? אתה יודע שיש פסיקה של המחוזי באשקלון שהם לא מדויקים. חבל לך לרשום ת'דוח כי בית המשפט בליינד מבטל אותו." השוטר לקח את הרשיונות חזרה למכוניתו. בנתיים הוא שם דיסק והגביר את הווליום. ביד אחת תופף על ההגה ובאצבע של השניה הביא חיטוט רציני באף. בני זונות כל המישטרה הזו. כעבור כמה דקות חזר השוטר עם הרשיונות ועם הדוח.
            "אחלה זמרת. אם אתה רוצה אני משיג לך דיסק עם הקדשה שלה."
            "תחתום פה בבקשה על אישור קבלה של הדוח."
            "עזוב אותך מהדוח אח שלי. אני לא נסעתי מעל שמונים חוץ מזה אני ממהר לארוע משפחתי חשוב."
            "אני יכול להוסיף כאן כל מה שיש לך להגיד. בית המשפט כבר יתייחס לזה."
            "למה צריך בית משפט למה. בן אדם נוסע כחוק. ממהר לארוע משפחתי חשוב ובגלל שלמדינה הזו אין תקציבים לקנות אקדחי לייזר חדשים אז סתם. חוץ מזה על עשרים קמ"ש אתה נותן דוח. באמא שלי איזו מדינה. הגדולים חוגגים ודופקים את הקטנים."
            "אתה לא רוצה לחתום?"
            "בטח שאני לא רוצה. אתה מכיר מישהו חף מפשע שהיה מסכים לחתום."
            "אז אני רושם כאן. ממהר לארוע משפחתי. טוען שהוא חף מפשע. לא הסכים לחתום."
            "רק רגע שוטרוס. למה כתבת שאני ממהר לארוע?"
            "אני כתבתי רק מה שאמרת לי. הנה הרשיונות שלך. הנה העותק שלך. אתה יכול לשלם או לערער לבית המשפט. סע בזהירות ובמהירות המותרת. יום טוב לך אדוני."

* * *

"הלו!, עופר נמצא? אז תביאי לי אותו.
 מה זאת אומרת מי זה? תגידי לו שבי. איזה שבי?! שבי הקבלן שבנה לו ת'וילה בחצי מחיר.
 איזה שבי? וולה יופי.
 אהלן עופר. מה נהיה ? בשביל לדבר איתך בטלפון צריך מסדר זיהוי?
טוב עזוב לא מעניין אותי הפרוצדורות שלך. נו אז מה אם יושב אצלך לקוח. שתי דקות אין לך לאח שלך.
שמעת על זה? כן, כן. תודה נשמה. היא לקחה את זה קשה. זהו שאני בדיוק עכשיו בדרך לשם.
ומה? פתאום, בתוך כל הבלאגן הזה, עוצר אותי איזה שוטר בן זונה שדופק לי דוח על מהירות.
איזה מהר, מה פתאום נסעתי מהר.
תאמין לי מושחתים כולם.
ראה אותי במרצדס חשב מצא פריאר. בטח היה חסר לו איזה דוח או שניים למיכסה.
שום צילום. מה צילום. תגיד אתה חושב עשו אותי באצבע. הכל מפוברק.
עכשיו זה עוד כלום. אתה לא תאמין מה שאני אספר לך.
נו, הוא יחכה עוד חמש דקות מה יש?
אתה שומע? במקרה היה לי בארנק של המסמכים איזה מאתיים. אתה יודע, רזרבה כזה כשלפעמים נתקעים בלי כסף.
הבן זונה השוטר המניאק הזה שתה את הכסף.
בטח שבדקתי. אני בעצמי לא האמנתי כשראיתי.
מה זאת אומרת שאי אפשר לעשות כלום?
אז מה אם זו המילה שלי נגד המילה של השוטר. בשביל מה יש בית משפט? שישלחו אותו לבדיקת פוליגרף. למה מה? השלמת הכנסה על חשבוני. לא מספיק דפק לי דוח על פארש?
איך אי אפשר לעשות כלום? יש את הטביעות אצבע שלו.
תגיד לי יה עורך דין בשביל מה אני משלם לך בשביל שתגיד לי מה אי אפשר לעשות. את מה שאי אפשר אני יודע לבד בלי לדגור שלוש שנים באוניברסיטה.
תגיד לי אתה לא מתבייש? דווקא היום מכל הימים בשנה נזכרת להגיד שאני עוד חייב לך כסף.
אתה יודע בדיוק מה קרה.
נו?
כן, אני אומר לך שאני בדרך לשם. גם לי הודיעו ברגע האחרון.
בטח שאני אמסור לה.
בודאי. אתה נשמה אתה. כמעט כמו אח שלי.
כן, בטח שאני חושב עליו. איך אפשר שלא.
ותרד מהסיפור הזה של הכסף.
מה שמעת?
תאמין לי נשמות טובות כולם. יוצאים להם העיניים. הקינאה אוכלת אותם.
אם מה ששמעת היה נכון אז מה הייתי נוסע על מרצדס. כולם חארות. מלכלכים חופשי. תגיד לי? אתה מכיר אותי מהיום? אז ניראה לך שיכול להיות דבר כזה ששבי בחובות?
חוץ מזה, תגיד לי, אני עשיתי לך פרצופים כשהיה צריך עוד שני פועלים. אני נדנדתי לך כשהקרמיקות לא היו הנכונות והיה צריך להחליף את הכל.
אפילו לא חייבתי אותך על השעות הנוספות.
הנה עוד פעם אתה מתחיל. חשבתי שכבר סגרנו את זה. מה פתאום טעות שלי? ומה אתה עכשיו מזכיר דברים מלפני שלוש שנים? לא יכולת למצוא יום אחר?
יוקצוץ, אפשר לעשות משהו עם הדוח הזה ועם השוטר המושחת הבן אלף זונות הזה.
סגור! טוב תראה, עוד איזה שבוע אני חושב אני סוגר את הענינים. לא יש איזה פרויקט שאני צריך לסגור.  אז אני אקפוץ אליך עם הדוח.
טוב, טוב יה קרציה וגם שק.

* * *

"למה אתה צופר?"
"כמה זמן צריך לחכות בשביל לקבל שרות? בגרמניה זה בחיים לא היה קורה. בגלל זה אני קונה רק מכוניות גרמניות."
"אבל אתה עומד ליד משאבה של שרות עצמי."
"די , די עם התרוצים. שים לי דלק אני מה זה ממהר. יש לי ארוע משפחתי."
"מלא?"
"מה פתאום מלא. אני אמרתי לך מלא?  בארץ הזו שניה אתה לא שם לב והופ מכניסים לך יד לכיס."
"אשראי או מזומן?"
"אשראי. לא. לא אשראי. הכספומט הדפוק שתה לי את הכרטיס. הנה קח מלא במאתיים שקל."
"לבדוק לך מים או שמן?"
"תגיד לי אתה? נראה לך שבאוטו הזה צריך לבדוק מים או שמן? כל רגע צריך להיות על המשמר. כל הארץ קומבינה. כולם מנסים להוציא ממך עוד שקל, עוד טובה, עוד משהו. אבל סחבק מכיר את כל הקומבינות. אני לא פריאר. למדתי מגיל צעיר שאם אתה לא עומד על שלך אז דורסים אותך. אנשים במדינה הזו לא סופרים אותך ממטר. כמו השוטר הזה שחשב אני כמו כולם. הביא לי סיפור שנסעתי במהירות מופרזת. רצה לרשום לי דוח."
"בסוף לא רשם?"
"איזה רשם ואיזה נעליים. הוכחתי לו שהמכשיר שלו לא מכוייל ושזה לא תופס בבית משפט. ישר הוא ראה שאם אנחנו מגיעים לבית משפט הוא יוצא מה זה קטן."
"ולא רשם לך דוח?"
"הצחקת אותי. מיד הוא ראה עם מי יש לו עסק. אמר לי בכאילו טוב הפעם אני מוותר לך ונותן לך רק אזהרה. אזהרה בתחת שלי. רעד לו הפופיק. האנשים בארץ הזו מקולקלים. מזמן הייתי צריך לעזוב ולעבור לחו"ל. אבל אני , מה לעשות אוהב את הארץ הזו. האנשים זבל אבל... הנה למשל אח שלי. קיבל מילגה לאוניברסיטה ייל או משהו כזה. גמר בהצטיינות והתחתן עם איזו משפחה מליאנית מבוורלי הילס. אמרתי לו מה יש לך לחפש פה. שיחקת אותה, תישאר שם. לא, הדפוק הזה חזר לארץ עם אישתו האמריקאית. שם יש לו וילה שצריך את האוטו החשמלי הזה בשביל לנסוע ממקום למקום. אתה צריך לראות איזו בריכה יש לו שם. כמו ים. חזר לכאן ומה?  גר בדירת ארבע חדרים בנאות אפקה. נוסע עם טויוטה שנת 2004. ציוני עלק. אישתו בגלל החום והבלגנים לא מצליחה להכנס להריון. תיזהר עם הזה של הדלק. כמעט הבאת לי שריטה בצבע. אז מה עזר לו שאישתו כוסית בלונדינית והמשפחה שלה טחונה שחבל לך על הזמן."
"אתה לא נשוי?"
"אני בדיוק עובד על זה חבוב. תגיד מה אם איזה ניקוי של החלונות. לא יעזור בית דין בארץ בחיים לא ידעו לתת שרות. אתה רואה על מה אני מדבר. כל הזמן צריך לשמור על הזכויות שלך. כל הזמן מלחמות. מה אתה עושה? המים האלה מלוכלים עם זה אתה רוצה לנקות לי ת'אוטו. יאללה, יאללה, עזוב. אני ממהר. תביא מהר את העודף ואני מתחפפמוס.
מה זאת אומרת איזה עודף?  נתתי לך מאתיים שקל וכאן במשאבה כתוב 199.87."

* * *

"אני מצטער אמא."
"דבר בשקט."
"באתי הכי מהר שאפשר. הייתה תאונה בדרך ואיזה שוטר אחד עיכב את כל התנועה. יש עליך כיפה אולי?"
"זה לא מכובד ואתה גם צריך לומר קדיש."
"למה אני? טוב בסדר על תתחילי לבכות עוד פעם. את בטח עוד מאשימה אותי. לא כי אני רואה בעיניים שלך שאת עוד חושבת שאני אשם בכל מה שקרה. טוב איפה ג'ודי?"
"היא מחכה עם כולם בבית ההלויות. אנחנו כבר חצי שעה מחכים לך."
"אז בואי נזוז. ואני אומר לך כבר עכשיו שאל תתני לכל האוכלי חינם האלה להתעלק עלינו. הם עושים כסף ממסכנות של אנשים. כל הדת הזו זה רק מסחרה."
"תגידי לג'ודי שאני נורא מצטער, משתתף בצערה וכזה ושאנחנו צריכים לדבר."
"על מה אתם צריכים לדבר?"
"מה קרה לך היא עכשיו כמו משפחה שלנו. אני צריך לדאוג לה, לא. לא היו להם ילדיםף נכון?"
"מה את מסתכלת עלי ככה? לא הסבירו לה איך זה ביהדות?"
"שבתאי זה לא הזמן עכשי. דבר איתה אחרי השיבעה. היא אמרה שהיא רוצה לחזור למישפחה שלה. קשה לה כאן."
לה קשה כאן? מה היא חושבת לה  שלי זה הולך להיות קל? אני זה שצריך עכשיו להתעורר כל בוקר עם האמריקקית הזו. להגיד שלום לכל החברות שלי. עזבי. אף אחד לא מבין אותי. ואני אפילו לא יודע אנגלית."

            © כל הזכויות שמורות לרונן

 יָבָם: אחי הבעל.

אטימולוגיה:

• המילה מופיעה פעמיים במקרא, בקטע הדן בהלכות ייבום בפרק כה של ספר דברים: "כִּי־יֵשְׁבוּאַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין־לוֹ לֹא־תִהְיֶהאֵשֶׁת־הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּלוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ" (דברים כה, ה); "וְאִם־לֹאיַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת־יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹהַשַּׁעְרָה אֶל־הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיושֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי" (דברים כה, ז) .

מילים נרדפות: גיס