אור

כשתפתח הדלת  לפני הנץ השחר,

קרן- אור תזרח בליבי,

כשאשמע את צהלת הקריאה

" כמה טוב להיות שוב בבית",

ליבי ימלא ניצנוצי- חדווה,

כשתאמצני לליבך בחיוך החם,השובב והמוכר

ואשד אגמיך התכולים ישטוף פני,

ענבלי האושר יפיצו זהרורי- שמחה בחדרי .

כשניחוחך הגברי המוכר יופץ מן האמבט

אחוש כאלו לא עזבת כלל,

כשאקשיב לסיפוריך מתובלי ההומור

מיתרי יחייכו בגיל מנגינת –הורה.

כשאחוש בתופי -הולם לבבך

אדע כמה יופי  באור המכסיף

חבוי בכיסופי -ציפיית חיינו.