תשוקת השקט...

התאהבתי בנשים רבות,התאהבתי בכולן

בכל אותן נשים שלא הרגשתי מעולם

חלק אמיתיות, חלקן ניצוץ שחלף ברחוב

כשעיניי מחשבותיי התמקדו בכן הרגשתי טוב

זה נשמע טיפה סוטה או אולי גם  נואש

אבל כשאני רואה  אחת מכן אני ממש נרגש

ואת כולן לא חשתי הייתן מאין הבהובי אור בערפל

ואני תמיד נשארתי נסתר, רק בתוך הצל

זה  מייאש אותי ומייסר ואפילו מעצבן

למה אניני יכול להגיע אליכן

כל אותן הנשים שבהן התאהבתי

לכולן אימונים נשבעתי

והן כבשו אותי מחדש כל פעם

ובכל אחת היה ניצוץ מיוחד שרק בה פעם

את אוויר ריאותיהן רציתי לנשום

את מגען הרך רציתי לחלום

הרעב שלי אליהן לא יודע שובע

ולכן נפשי מכן לא מקבל רגע של רוגע

לכולכן אני מכור כמו  אל סם

מאהב מסור שהתפוגג ונעלם

בזמנים מקבילים אחרים הייתי עם כולכן

ולכן התשוקה שלי מתחזקת כלפיכן

כי את טעמכן ידעתי והיה יותר טוב מדבש

אך בזמן הזה הנני עוד סתם מאהב חסר תקנה ונואש..