אז מה! / רונן

אז מה! / רונן

שם פרחי האבל כבר פורחים

והסיפור דומם כמו קיר

רק דמעות של שיש התקבצו

כשבמותם הם עוד חיים

באסונם ניטמן הזרע

שילבלב מלב אל לב

באסונם כמו חוק של טבע

הכי כואב כשאתה עוזב

באסונם הובער המסר

אתה גווע ככל שאתה מתקרב

כנשר ודיה אנו עטים על אסונם

ניזונים מתמימות נואשת

החיים כמו כל ראי

משקפים את המתים

בסימטריה מזוייפת

נשתוקק רק אל החסר

נושיט טפרינו ביד רועדת

נשחית ונבזה את הנשגב

וברגע הכיבוש המאוכזב

נמהר להלעיז ולסרסר

                           עד חורמה

עת פרחי האבל שם פרחו

המיתוס הפך למגפה

היא הורגת את הרגש

ומתעמרת בגופה

תמימותם הפכה לסם

המשקר את ההמונים

פורצת צוהר בכל נפש

להלעיט בה את הרפש

                               והזוהמה

פרחי האבל כבר מזמן פרחו

איך שכחנו את ריחם

כשהמוות הופך איוולת

עוד תחליף במקום פחם

את הטוב מחליף ה-בסדר

האמת היא רק סוג של שקר

אנחנו טובעים בנזיד העדשים

כורעים תחת עול הבכורה

אל הפרחים נותרנו אדישים

רק אמירה אחת נותרה

                          א ז   מ ה !

© כל הזכויות שמורות לרונן