עיר במדבר

  גוהרים על חמוקי גבעות הטרשים

  שמש נתלשת צפה על אדום

  פולשת צורבת דרכה מול תהום

  קרן אור פוצעת צללים בלב שיח

  שממית גונחת על סלע מקריח

  משק ציפורים חוצות הרקיע

  ברקע התכול נותר ללא ניע

  נחה העיר כנפיה מאספת

  ציפור חומקת הוזה אל הדרור

  לשווא מבקשת הצל מן האור

  סחור סחור, סחור סחור

  ואני כשיכור

  עלים מצהיבים מאבק המדבר

  ורדים מרכינים ראשם עד עפר

  עוקצי הזרדים זועקים לשמיים

  כפלדה אטומים הם כחולי העיניים

  שמש נוטשת הימה דובקת

  אורות מרצדים קורץ כוכב

  אדוות גבעות צובעת זהב

  אור גווע בעצלתיים

  ירח נוגה בשמיים

  משב של רוח קלילה

  נכנעת לתפילה