אי הבנות, תובנות וקובלנות שקטות

הרימה מכבר פשטה

בשכחת עצמותיו, מול פאת השדה

ומציאות ניבטת מצמרות אמירים

אל זוגות עיניים משתאות,

כי האורב ,שצלחה דרכו,

סוקר מידי יום את ליטרת הבשר

שערוכה לפניו.

ובכפר קטן כמו תמיד

מתאר ילד, נטול מסננות,

מציאות אמיתית

והלקח שלו : "עין תחת עין

ושן תחת שן"

וזקני העדה ,אבוי,

טחו עיניהם מראות

וזיכרונם תעתועים.

בצד קדם דורשים צדק עכשיו

ובסמוך לים טוענים

כי יש בסיס לכך

שעד אחרית הימים

יטיפו ההרים עסיס

ועל שכחת העצמות

יינתנו גִּידִים ,יעלה בהן בָּשָׂר,

יקרם עוֹרן ותינתן בהן רוח,

וחיו וידעו

והאורב לא יינקה.